רסיסים
 בהתרגשות ובשמחה, אני פותחת בפינה מיוחדת:
פינת אמן – מקום לחשוף צד אחר של האמן, אישי, חווייתי.

האורחת הראשונה : אילת אבני – ציירת, משתפת בתהליך יצירה של דיוקן עצמי.

אילת אבני – דיוקן עצמי

אילת אבני, דיוקן עצמי , שמן על בד 560X50
אילת אבני, דיוקן עצמי , שמן על בד 60X50

"אני מתחילה סדרת דיוקן עצמי. הנה אני משתקפת במראה בשידת איפור עתיקה. לשידה שלוש מראות . אמצעית רחבה ושתיים צרות. ואני שם – במראה הצדדית. כמעט לא נמצאת, אולי עוד רגע נעלמת, מציצה. בזמן אחר אני מאחורי ארון ספרים. שוב – מקרית בחלל. לא גדולה, לא מרכזית, שולית.

ayelet-avni-portriat-s1

   

 

avni-0404-s

על בד אחר – גדול יותר שוב אני עומדת לצייר את עצמי. הפעם ללא רהיט שיסתיר. אני וזהו. בהתחלה הציור מדויק. בשלב הראשון אני לומדת את תווי הפנים. לימוד זה דורש ממני ריכוז ומאמץ. ואז בא השלב האהוב עליי – הטשטוש. לפני רגע ציירתי במכחול דק את כתמי האור-צל על האף ועכשיו מגב רחב עולה על כל הבד בתנועות מהירות ואני רוקדת איתו מול הבד. המגב עובר מיד ליד – העובדה שאני ימנית כבר לא משמעותית. השלב המדויק נעלם ברובו מהבד, אך לא מהזכרון. הוא היה הכרחי לבניית הציור. לשלד.

avni-1459-s

אני חייבת להיות צדדית, נחבאת או מטושטשת. בדיוק ההפך מהנדרש מתמונת פספורט טובה. כמה אני יכולה לטשטש את עצמי ועדיין תיראה דמותי על הבד? כמה אני יכולה להקטין את עצמי ועדיין אהיה רלוונטית לבד? שאלות אלה מעסיקות אותי לא רק בנושא הדיוקן העצמי, אלא גם בנושאים אחרים שאני מציירת.

הנושא המצויר הוא כלי שמאפשר לי להתמודד עם נושא רחב יותר שמעסיק אותי מאז שהתחלתי לצייר, היעלמות. בעצם, נושא זה מלווה אותי עוד הרבה לפני שהתחלתי לצייר. מאז שהייתי קטנה. אבל הכל מאוד מטושטש. כך גם בציור."

avni_blue_portrait-s 

avni_2147-s3

אודות הציירת:

אילת אבני, ציירת. בוגרת בצלאל ואוניברסיטת תל אביב. הציגה בבית האמנים בירושלים ובגלריות אנגל ושטרן בתל אביב. מציירת ומלמדת בסטודיו שלה ברשפון. ציורים נוספים בקישור הבא:http://picasaweb.google.com/ayelet.avni

 a-avni-41-s1

כל הזכויות על הטקסט והתמונות בדף זה  שמורות לאילת אבני

תגובה אחת לפוסט “דיוקן עצמי – אילת אבני”

  1. בתאריך 21 יוני 2009 בשעה 9:40 נעמה

    אני עוקבת אחרי עבודותיך זה זמן מה ומאוד התרגשתי לראות את הציורים האלו, שהם תוצאה של חיפוש ממושך ועמוק. הסגנון שלך כבר מתגבש ועדיין את ממשיכה לאתגר אותו בכל פעם, אולי כמו שאת מעידה על הניסיון לטשטש את עצמך, את ממשיכה לנסות להעלים ולטשטש אותו כדי לראות מתי הוא ייהפך למשהו אחר.

    תודה על ששיתפת במחשבות ובציורים היפיפיים והרגישים האלו.

טרקבק | רסס תגובות

לכתוב תגובה