יוזמה
3 ביולי, 2009 מאת טלי נוי-מאיר - מאמנת
אני מעריצה את אחי הצעיר, אורי נוי-מאיר (צלם וכותב מוכשר, סיים לימודי תאטרון באוניברסיטה, מנחה תיאטרון לשינוי חברתי בשיטת אוגוסטו בואל).
הוא יוזם, הוא לא מחכה ש"יגלו" אותו, הוא בונה את ההצלחה שלו בעצמו. אחרי השרות הצבאי, בגיל 22, החליט לממש את יכולת הצילום והכתיבה שלו, ורצה לפרסם צילומים שלו באחד מעיתוני הטבע בארץ. אנשים אמרו לו: "אתה יודע כמה קשה להכניס תמונות שלך לעתון? יש מלא צלמים שרוצים, ויש עדיפות למי שיש לו נסיון (לדוגמא: צלמי "במחנה")". אבל זה לא הרתיע אותו, הוא התקשר וברר מה הפורמט הרצוי, כמה תמונות, כמה מילים ושלח 2 מאמרים מלווים בתמונות מהטיול שלו בדרום אמריקה, לעתון טבע הדברים. ואתם יודעים מה?
שתי הכתבות פורסמו באותה שנה, הראשונה: "זהב שחור" (הלינק לא נצפה היטב באקספלורר, נסו בדפדפן אחר) התפרסה על פני 5 עמודים, והוא אפילו קיבל על שתיהן תשלום. זה הישג שהוא יכול לרשום לעצמו ולהיות גאה בו ולדעת תמיד שכל מה שהוא צריך זה לרצות ולפעול.
אמנים רבים שמגיעים אלי לאימון קריירה, סובלים מ"פנטזיית סינדרלה" ומחכים שאיזה מפיק, אמרגן, סוכן, אוצר, אמן מצליח או לפחות איזה מורה, יזהה את הפוטנציאל שלהם, "יגלה" אותם, יפנה אליהם (ואולי אפילו יפציר בהם), ישקיע בהם ויהפוך אותם לכוכבים. ועד אז – הם אינם יוזמים, ולפעמים אפילו מפסיקים ליצור.
האמנים אינם אשמים בתפיסה הזו, היא נבנית ומחוזקת יותר ויותר על ידי המדיה, שאוהבת לספר לנו סיפורי סינדרלה על אמנים מחור נידח ש"התגלו" והפכו כוכבים בן לילה.
ההמתנה הזו פעמים רבות משתקת ומתסכלת – הרי אמן ניזון מעשייה אמנותית, זהו צורך פנימי עמוק, וככל שעוצרים אותו ומחכים למשהו חיצוני שיתן "אישור", החיבור למקור היצירה נחלש, המיומנות והטכניקה מעלות חלודה, הערך והבטחון העצמי יורדים והחלום מחוויר ומיטשטש.
האמת היא שבסיפור, סינדרלה לא היתה פסיבית או המתינה לאישור או לנס, להיפך – היא פעלה במרץ: בלילות, בסוף ימים של עבודה קשה היא תפרה לעצמה שמלה לנשף, למרות שאמה החורגת ואחיותיה לא חשבו שהיא ראויה ללכת. החיות והפיה הטובה התגייסו לעזרתה, רק לאחר שעשתה מאמצים בעצמה, ומשום שראו עד כמה היא משתוקקת ללכת לנשף.
אם אמן נכנס לתרדמת בגלל ההמתנה ל"גילוי", אין סיכוי שמישהו אחר יראה בתוכו את הניצוץ של הכשרון וההצלחה, אך אם בעלי השפעה בתחום האמנות, יראו אמן פעיל, ללא תנאי, מתקדם ומתפתח ללא פשרות, ללא פינוק – הם ידעו שיש באמן את מה שנדרש כדי להצליח וירגישו שכדאי להשקיע.
ממש בעת כתיבת שורות אלה, הגיע לאוזניי סיפור רלוונטי, על מוזיקאי צעיר, מפיק מוסיקלי ומעבד, יואב (יויה) אסיף, אשר הקים לאחרונה בתל אביב את אולפני יויה-מיוזיקֻ -Yoya-Music . יואב הפיק מוסיקלית מחדש את "שיר כלולות" הקלאסי של יזהר כהן בעיבוד רענן וחדיש, המשלב כלים אלקטרוניים וכלי מיתר. משסיים, שלח על דעת עצמו את העיבוד ליזהר כהן. יזהר, אשר התלהב מאוד ממה שמע, החליט להקליט שירה באולפן של יואב ולהוציא את השיר כסינגל לתחנות הרדיו. השניים אף הופיעו יחד באולפן השקוף של ערוץ 24, עם הביצוע המחודש, וממשיכים לעבוד על סינגל נוסף. יואב יזם ופעל ללא תנאי – והצליח.
אני ממליצה לכם ובמיוחד לאמנים וליוצרים, ליזום וליצור ללא תנאי. למצוא לעצמכם פרוייקטים, לעבוד כאילו כבר יש לכם משקיע – אתם המשקיע הגדול והראשון של עצמכם.
הציגו את העשייה שלכם, דברו עליה, בנו קשרים ושיתופי פעולה עם עמיתים, מורים ואנשים בעלי השפעה בעסקי האמנות.
אל תחששו ליזום, לפנות, להציע. מקסימום יגידו לכם "לא" ועל כך כבר כתבתי במאמר על המפתח להצלחה במילה אחת.
שתהיה לכם יוזמה ברוכה.
מוזמנים להגיב ולשתף ביוזמות והצלחות שלכם.
© כל הזכויות שמורות לטלי ברדוש נוי-מאיר. אין להעתיק או לפרסם ללא אישור בכתב מהמחברת
היי,
גם כשיודעים את הדברים החשובים האלו,
איזה גדול זה לקבל זריקת עידוד, לא לחדול ולא להתייאש.
עשית לי אתזה
ממש תודה
שמחה ופריחה
מלכשיר