אמנים ויוצרים יקרים,

משנת 2005 אני מלווה אמנים, יוצרים ומעצבים  בתהליכי פיתוח קריירה אמנותית ותהליכים עסקיים (כולל שחרור תקיעויות, חסמים מחשבתיים ושינוי הרגלים).

עקב המצב המאתגר מאד אליו נקלעו האמנים בשל משבר הקורונה, החלטתי לשחרר לשימוש כלל האמנים והיוצרים את שאלון האבחון שחיברתי, המשמש את לקוחותיי מעל עשור ועדיין רלוונטי. השאלון לא רק עוזר לכם לאבחן עוצמות ונקודות תורפה, אלא גם מתווה למעשה יסוד לבניית תכנית שיפור עצמית. מתוך השאלות, ניתן להבין על מה כדאי לכם לעבוד וכל שנותר לכם הוא ליצור סדרי עדיפויות ולבנות לעצמכם תכנית פיתוח אישית.

השאלון מתבסס על מודל בניית הקריירה של האמן כשולחן עם 4 רגליים המייצגים את התחומים: המקצועי, השיווקי, העסקי-כלכלי והכישורים הבינאישיים ובניית הקשרים.

כדי להבין את העקרון, אני ממליצה קודם כל לקרוא את המאמר בבלוג שלי המסביר על המודל – http://www.coach-art.co.il/coaching/414/

וכן לצפות בוידאו המופיע בדף המאמר או ביטיוב בשם "הרצאה לאמנים – טלי נוי-מאיר – אימון עסקי" https://youtu.be/Ao6n3d3PPXk

אמנות ויצירה תמיד היו ותמיד יהיו. מדי תקופה הם רק משנים מעטפת וערוצי הפצה. אני מאמינה שכל אחד ואחת מכם, עם נקודת המבט והכישרון המיוחד שלו או שלה, בעלי חשיבות ויש לכם את המקום והתפקיד הייחודי שלכם בעולם הזה. כמו כל תהליך יצירה בטבע, מעגל החיים כולל צמיחה ושגשוג, אך גם רגרסיה וקמילה שאחריה יש השלה של הישן והמיותר ושוב התחדשות. אני מעודדת אתכם לא להתייאש ולקחת את ההזדמנות הזו למקפצה קדימה, אל השלב הבא.

ייתכן שבמצב הנוכחי של חוסר ודאות חלק מסעיפי השאלון ייראו לא רלוונטיים ומייאשים, דלגו עליהם והתמקדו במה שכן בשליטתכם ובאפשרותכם לקדם כעת במגבלות הקיימות, ויש הרבה.

אשמח לשמוע מכם כיצד המאמר והשאלונים עזרו לכם. אנסה גם לענות על שאלות ככל יכולתי.

שלחו לי מייל עם שם, תחום היצירה שלכם  וטלפון talycoach@gmail.com   ואענה בהקדם האפשרי.

אתם מוזמנים להפיץ את השאלון באופן חופשי, בפורמט ה PDF המקורי, תוך מתן קרדיט הולם, כיבוד ושמירה על הזכויות. אין לצטט או לפרסם באופן חלקי ללא אישור בכתב ממני.

להורדת שאלון התפתחות לאמנים ויוצרים גרסת קורונה-טלי נוי-מאיר לחצו כאן>>

מאחלת בריאות וצמיחה, באהבה והוקרה גדולה, טלי

מינגלינג היא מילה מאיימת לאנשים רבים, מדוע? ואיך הופכים את החוויה לנסבלת, אפקטיבית ואולי אפילו מהנה? זהו האתגר שלקחתי על עצמי לפצח ולהעביר ביום העיון ובמאמר הזה המסכם אותו.

מאחורי המילה ״מינגלינג״ (התערבבות? מדהים שאין מילה מיוחדת לכך בעברית) מסתתרים מספר פחדים וספקות גדולים שלנו, העיקריים הם:

• הפחד ליזום קשר שיסתיים בדחייה או גרוע אפילו יותר – בהתעלמות
• הפחד להיתפס כמישהו שדוחף את עצמו, ״פושר״, שחצן, דורך על אחרים, מטריד או מעיק
• הפחד לקבל ״כן״ (פחד מהצלחה). על הפחד הזה לא ארחיב במאמר זה, אך חשוב מאד להכירו ולזהות אם הוא קיים בכם. אם יש לכם חשד שהוא פעיל אצלכם – אני ממליצה לקרוא מאמרים שכתבתי בנושא פחד מהצלחה כאן>>.
• ספקות עמוקים לגבי עצמנו, איכות, רלוונטיות וחשיבות היצירה או העשייה שלנו. גם על ספקות אלה לא ארחיב במאמר זה, אך כמובן חשוב מאד לזהות אותם ולטפל בהם. אולי אצמיד אתכם ב,משפט אהוב עלי שאמרה הזמרת שריל קרואו בעניין זה: ״עליך להגיד לעצמך כל יום שאין אדם בעולם שנעשה משהו חשוב יותר ממה שאתה עושה עד שתאמין בכך״. (מתוך הספר on the record מאת גיא עוזרי)

הפחד הראשון – ליזום קשר ולקבל דחייה או התעלמות, מוכר לנו מכל תחומי החיים ולא רק כאשר אנו צריכים ״לשווק״ את עצמנו או לספר על העשייה שלנו, זהו פחד ראשוני מאד וטבעי ביותר. ובהמשך המאמר אתן כלי שעושה שינוי בתפיסה ולכן גם בחוויית יצירת הקשר.

הפחד השני נובע מהתניות חברתיות, מחינוך שקיבלנו ש״לא יפה להשוויץ״. על ההתניה הזו מדברת פגי קלאוס בספרה ״אומנות השיווק העצמי״ (בהוצאת אופוס). בתחילת הספר היא מספרת כיצד אביה הוכיח אותה כאשר היתה בת 9 , על כך שהגיבה בהתלהבות ובשאגות שמחה וסיפרה לכל מי שהיה מוכן להקשיב, על הצלחה יוצאת דופן שלה בתחרות טניס (ניצחון במשחק נגד ילד מבוגר ממנה שהיה כוכב נבחרת הטניס של החטיבה). היא מספרת כיצד הטמיעה עם השנים את המסר של אביה, שלא ראוי להתפאר בקול רם על הצלחותיה  (״אם תעשי עבודה טובה, אנשים כבר ישימו לב אליך״ אמר לה אביה) וכיצד התפכחה כאשר הגיעה להוליווד וגילתה כי חסרות לה המיומנויות החיוניות של ״רהב עצמי״ שגרמו לה להיות הססנית וחסרת ביטחון בראיונות עבודה ולחוות דחייה אחר דחייה, עד אשר החליטה להפוך ל״מלכת הרהב״ : ללמוד לדבר על עצמה מבלי להישמע יהירה ושחצנית.

רובנו חווינו בצורה ישירה או עקיפה את המסר הזה שלא יפה להתרברב, יש לנו גם דעות שגיבשנו על אנשים שעושים זאת בצורה שנראית לנו לא נעימה ואנו מפחדים להיות כמוהם.

ללא ספק מדובר בריקוד עדין ורגיש בין שיתוף בהצלחותינו, כישורינו ורעיונותינו, לבין הקשבה כנה לבני השיח שלנו וישנם גורמים משתנים רבים של זמן ומקום, אנשים שונים וסיטואציות שונות שמשפיעים על מה ראוי לומר וכיצד.

אם כך נתחיל מההתחלה. 

מהי בעצם המטרה שלנו במינגלינג?

 ישנם שני סוגי מטרות עיקריות במינגלינג:

1. ליצור רצון להכיר אותנו, להיפגש איתנו שוב ולשמור איתנו על קשר כבני אדם
2. ליצור סקרנות לגבי היצירה או העשייה שלנו ורצון לשמוע עליה עוד ולקיים קשר מקצועי.

לשם כך אנו זקוקים למיומנויות תקשורת בסיסיות.

חישבו – מהו הצעד הראשון ביצירת תקשורת במפגש עם אנשים?

כמובן, יצירת קשר עין. אך מדוע זה מביך כל כך ומדוע נראה לנו שזה לא עובד? הסוד טמון במחשבה או באנרגיה שאנו משדרים בעת יצירת קשר העין.

בעת יצירת קשר עין שימו לב מה משדר קשר העין שלכם – האם הוא משדר ״בבקשה תראה אותי״ (באנרגיה של תחינה)?
במקום זאת נסו לשדר : ״אני רואה אותך״ ״אני מוקיר אותך״ / ״אני מעריך אותך״ (מעריך ולא מעריץ שהיא שוב צורה של נזקקות והקטנת עצמנו לעומת האחר)

ביום העיון תרגלו את שני סוגי אנרגיות מאחורי המבט ויכולנו לחוש את ההבדל (זה יכול להיות אפקטיבי מאד גם לסינגלים המחפשים קשר זוגי, כך ציינה בפניי אחת המשתתפות). זוכרים שהבטחתי לכם כלי להתגברות על פחד מדחייה? הנה קיבלתם אותו. כי אם פנייתכם לאדם מביע הוקרה והערכה אליו ולא נזקקות למשהו ממנו, כבר סכנת הדחייה פוחתת ואפילו נעלמת. כי איזה אדם, בעל סמכות וכוח גדולים ככל שיהיה ידחה הערכה והוקרה?

לאחר יצירת קשר עין,  אם זה לא כבר קרה באופן טבעי , תרגלו הוספת חיוך. אם הצלחתם לעשות שתי פעולות אלה (קשר עין מוקיר וחיוך) – אתם 50% שם.

עכשיו מגיע תור המילים – מה להגיד ואיך (ומה ואיך לא)

ראשית, כדי לדעת מה להגיד אנו צריכים לדעת מה המטרה שאנו רוצים לקדם.

שאלו את עצמכם : מה יהיה הישג רלוונטי לשלב בו אתם נמצאים עכשיו. או במילים אחרות ״מה אני רוצה מבן השיח שלי?״

זיכרו, שני סוגי מטרות עיקריות יהיו רלוונטיים :

1. ליצור רצון להכיר אותנו, להיפגש איתנו שוב ולשמור איתנו על קשר כבני אדם.
2. ליצור סקרנות לגבי היצירה או העשייה שלנו, לשמוע עליה עוד וליצור קשר מקצועי.

אפשר להבין מכך כי מטרתכם תשתנה לעתים: תלוי מול מי אתם עומדים מיהו ומה תחום עיסוקו וסמכויותיו (על כך ארחיב בהמשך) ובאיזה שלב אתם נמצאים ביחס ליצירה שלכם: האם אתם בתהליכי יצירה או שיש לכם כבר יצירה המוכנה להפקה, ואולי אתם מחפשים עבודה כשכירים בתחום לרכישת ניסיון (וכו׳).

המטרה עוזרת לנו להעביר מסר ברור וממוקד, דבר חשוב מאד, כאשר יש לנו דקות ספורות להרשים אדם שפוגש עשרות אנשים ביום, הרוצים להרשים אותו.

זיכרו – כל המוסיף גורע / תפסת מרובה לא תפסת, כשאתם מעבירים מסר או מבקשים בקשה, חישבו מהו הדבר החשוב ביותר שתרצו שיזכרו לגביכם ונסחו אותו בצורה ברורה ופשוטה (חזרה על המסר העיקרי פעם נוספת לקראת סיום השיחה תסייע).

 חשוב להשתמש במה שעולה כאן ועכשיו ומתאים לסיטואציה. זה דורש מכם הקשבה ערה ועיניים פקוחות. בניתוח התסריט של מינגלינג גרוע שכתב אורטל ששון, זיהינו שהמקרין, שהוא גם תסריטאי, יכול היה לנצל את ההזדמנות להציע לאשה שאיתה שוחח (שהתברר אחר כך שהיא בימאית הסרט בפרמיירה) מלמלא את כוס השמפניה הריקה שלה. הצעה פשוטהכזו היתה יכולה ליצור כר לפיתוח שיחה אנושית ידידותית. גם התעניינות כנה בעייפות שהפגינה האשה (בלי להניח הנחות על מקורה, כפי שעשה המקרין) היתה יכולה ליצור שיחה משמעותית.

שימוש בהומור מאד עוזר במצבי מבוכה, שבירת קרח היא גם בשבילנו וגם בשביל בן השיח שלנו. בתסריט הפיטצינג של שירן שהרבני ראינו כיצד מצב מביך (זנב תחפושת של הזברה שלבשה התסריטאית נתקל בראשו של ראש קרן הקולנוע הישראלי) יכול להפוך להזדמנות לתקשורת קלילה, זרימה בהומור במקום מבוכה והתנצלות.

מקוריות היא משהו מרענן ומקל על אנשים להתחבר ולזכור אתכם. זה המקום להיות יצירתיים ולבטא את ייחודיות של מי שאתם. פנייה קצת אחרת, ניסוח קצת שונה וייחודי יבליטו אתכם ויסייעו לזכור אתכם.

טיימינג הוא עניין קריטי. חשוב מאד לברר כמה זמן יש ואם זה מתאים לשוחח עכשיו , בשאלה ישירה או ״בדיקת השטח״. לשים לב לעיניים ולשפת הגוף (נינוחות לעומת חוסר סבלנות, התארגנות לתזוזה כמו משחק עם מפתחות האוטו, משהו שמטריד כמו עיסוק בפלאפון, הימנעות מקשר עין ומחיוך). בזמן ההמתנה לתורנו להכנס לשיחה , להקשיב לשיח הנוכחי, לחוש את האווירה, הנושאים, תגובות, מצב הרוח, רמת העניין ולהתאים את עצמנו.

איך להציג את עצמי?

הצגה עצמית אפקטיבית בשניים שלושה משפטים היא משהו שחשוב לתכנן מראש ולהכין מספר גרסאות למצבים שונים, מטרות שונות ומול אנשים שונים.

אפרט כאן מודל שבניתי ויסייע לכם לבנות משפטי הצגה עצמית אפקטיביים.

ההצגה העצמית צריכה לכלול זמני הווה, עבר ועתיד (עדיף בסדר הזה).
מה עשיתם בעבר בונה את האמון במקצועיות ובניסיון שלכם,  אך מעבר להכל מה שמעניין הוא לאן אתם הולכים, החזון שלכם ולמה אתם מחויבים. זה נכון גם אם אתם בתחילת דרככם וגם אם יש קריירה ארוכה מאחוריכם.

עכשיו עליכם למלא את הזמנים הללו בחומרי הגלם המעניינים אנשים והמפורטים להלן :

חומרי הגלם להצגה עצמית

• שם, כינוי – אנשים מתעניינים מאד בשמות ומקורם, מאחורי שמות בדרך כלל יש סיפור ופעמים היכרות עם השם מעוררת חיבה לא מודעת לאדם (גם לבת שלי קוראים טלי). חישבו על כל דבר שיכול לגרום לזכור את השם. לדוגמא: שמי טלי , וזה לא קיצור או כינוי חיבה של שום דבר (לא טל, לא אביטל) כך כתוב בתעודת הזהות. או … שמי טלי נוי-מאיר, בתעודת הזהות זה אפילו יותר ארוך :). סיכוי טוב שגם אם לא יזכרו בדיוק, כאשר אשלח אימייל עם שמי הארוך, המקבל יעשה חיבור בין השם המופיע במייל ובין הפנים שלי והשיחה אודות השם.
• איך אני מגדיר את עצמי – עיסוק, מקצוע. יש הקוראים לעצמם תסריטאים, יש הקוראים לעצמם כותבים, יש הקוראים לעצמם יוצרי קולנוע. אפשר להיות יצירתיים ולהמציא שם חדש למקצוע שלכם. למשל: מספר סיפורים לקולנוע (תגנבו ממני חופשי).
• מאיפה אני . (איפה אני גר עכשיו , איפה גדלתי, איפה למדתי, איפה עשיתי צבא). אנשים מתחברים למשהו מוכר. אם אתם מראש פינה והם גדלו שם , או סבתא שלהם גרה שם, או אפילו נהנו מאד בצימר ששכרו שם בקיץ – יש נושא לשיחה. ייתכן שיזכרו אתכם יותר. אפשר להתייחס למיתוס שיש על היישוב שבאתם ממנו, או להשתמש בהומור. עדיף להשתמש במקום כשהוא משרת את המטרה שלכם או ידוע לכם כי גם בן השיח שלכם קשור למקום זה בדרך כלשהי. למשל – אני נולדתי באוסטרליה, זה רלוונטי בעיקר כשאני מדברת על המוסיקה שלי ומדוע אני כותבת באנגלית . את לימודי התיכון שלי עשיתי בחצור הגלילית, זה ישמש אותי בהקשרים חברתיים כמו אינטגרציה תרבותית, יוצרים בפריפריה, עיירות פיתוח וכמובן מול אנשים שיש להם קשר לצפון. אחד המורים שלי בלימודי בבית הספר למוסיקה רימון (ואיש משמעותי בתעשיית המוסיקה ) פיתח כלפיי חיבה מיוחדת לאחר שהתברר שאני מהצפון (וגם הוא) ואף התברר כי אימי שכנה של חבר טוב מאד שלו . חיבה זו ייצרה הזדמנות: הוא הזמין אותי לערב שירה אצל החבר (לא ניצלתי את ההזדמנות וזה כמובן שייך לעולם הפחדים).
• משהו אחד שחשוב לי שיזכרו (תפשת מרובה לא תפשת)
• ערכים שלי, האני מאמין שלי, החזון שלי ( מה אני רוצה לחדש, ומה אני מוכן לעשות בשביל זה)
• האמונה שלי בחשיבות של מה שאני עושה
• משהו חשוב שלמדתי
• משהו שאני מתכוון/ת ללמוד (אנשים מעריכים התפתחות, סקרנות למידה מתמדת)
• מישהו שאנחנו מכירים: מורה, עמית, שותף, חבר, קרוב משפחה. כמון ששמות של אנשים מוכרים עושים רושם. לפעמים באופן לא צפוי מתגלה היכרות משותפת שלא היתה מובנת מאליה ובהחלט יכולה לסייע להתקרבות ועניין בכם.
• תכונות אופי ייחודיות
• עוצמות ומגבלות (ואיך אני מתגבר/ת עליהן)
• הישגים ותוצאות (זיכרו – לא לפחד ״להשוויץ״)
• להפוך חסרון או מגבלה ליתרון.

את חומרי הגלם שבחרתם עבור כל זמן חשוב לנסח ולסגנן בעזרת העקרונות הבאים:

• @לתבל בהומור!
• לשלב מילים המביעות רגש, מטאפורות. לדוגמא: כתיבה זורמת בעורקיי.
• יצירת בידול (במה אני שונה או מיוחד ביחס לאחרים)
• יצירת עניין
• לספר סיפור
• להיות מקוריים
• עובדות או הישגים מוכחים

חשוב להכין מלאי של משפטים, סיפורים ולגוון (לא להיות כמו זה שמספר תמיד אותה בדיחה בכל מפגש משפחתי)

דוגמא להצגה עצמית -
בעת הקריאה זהו שימוש בזמני הווה עבר עתיד ובעקרונות שפורטו.

טלי נוי-מאיר (בתעודת הזהות השם אפילו יותר ארוך), מזה כעשר שנים מאמנת קריירה ועסקים לאמנים יוצרים ומעצבים. יוצרת בתחום המוסיקה, בוגרת רימון (דיסק שלי נמכר באייטיונז [הישג מוכח]) האהבה הגדולה שלי [רגש] היא ליווי אמנים יוצרים בצמתים בקריירה: יצירה, שיווק, ניהול עסקי, ניהול עצמי ושיפור יחסי אנוש ובניית קשרים. אני עובדת עם אמנים ויוצרים מכל תחומי האמנות (מוסיקה, אמנות פלסטית, ספרות, קולנוע וטלוויזיה). למעשה הלקוחה היוצרת הראשונה שלי היתה תסריטאית [התאמה ליום עיון לתסריטאים]. לאחרונה למדתי הנחיית קבוצות בחברה רב תרבותית ואני מתכננת להוסיף לעבודתי הפרטנית הקמת קבוצות ליווי ואימון לאמנים ויוצרים.

 כאן תוכלו להוריד דף תרגול – הצגה עצמית במשפט אחד או שניים 2

הכנה מוקדמת למפגש מינגלינג

הכר את בן השיח שלך – לעשות ״שיעורי בית״

איסוף מידע מוקדם על אנשי מפתח בתעשייה, אליהם אתם רוצים לפנות, או אשר יש סיכוי שתפגשו באירוע מינגלינג הינו כלי חשוב , שיכול לאפשר לכם לפתח שיח רלוונטי עם אותם בעלי תפקידים, לדעת כיצד לעורר את העניין שלהם, כיצד להמנע מנקודות רגישות, באיזה נושאים רלוונטי לפנות אליהם וכיצד.

Must – מידע שאתם חייבים לדעת אודות אנשי מפתח בתעשייה

• שם (כולל הגייה נכונה ואיות נכון בעברית ובאנגלית)
• מראה פיזי (כדי שתוכלו לזהות אותם ברחוב או בבית קפה)
• הגדרת העיסוק / תפקיד
• המכירות עם הארגון שבו עובד/ת
• רזומה: עשייה עיקרית, פרוייקטים והצלחות בולטות
• באיזה נושאים רלוונטי לפנות אליו/יה (ובאיזה ממש לא), בידקו באיזה אופן יש חיבור בין המטרות שלכם ובין הנושאים עליהם הם אמונים.
• העדפות שלהם לסגנון, תוכן וכו׳ (מתוקף התפקיד והעדפות אישיות)
• אני מאמין מקצועי, חזון
• מידע עדכני רלוונטי: החלטות והצהרות משמעותיות, שינויים בארגון, בתפקיד, במצב אישי.

רצוי – מידע שכדאי לדעת

• ערכים, דעות פוליטיות, נושאים יקרים לליבו – מטרות שתומך/ת בהן או פעיל למענן
• תכונות אופי. לדוגמא: לוקחי סיכון או הולכים על בטוח, קשוחים או רכים, רציניים או משועשעים (אפשר ללמוד הרבה מראיונות וידאו וזה גם יכול לסייע בהכנה נפשית לשיחה עתידית)
• בני הטיפוחים שלהם
• אנשים בתחום שהם לא מעריכים במיוחד או בסכסוך / תחרות איתם
• מעגלי חברים / מכרים / עמיתים ושותפים לעשייה / סוכן
• נושאים רגישים (שעושים לו/לה ״אלרגיה״)
• מילים ומושגים שאוהבים להשתמש בהם
• תחביבים
• גיל, יום הולדת, מזל
• איפה גר
• מצב משפחתי, נטייה מינית מוצהרת

מצאו מידע שתוכלו למנף, להשתמש בו בדרך מקורית כדי (זוכרים את שתי המטרות במינגלינג ?):

•             ליצור סקרנות ורצון לקשר אתכם
•             ליצור סקרנות לגבי התסריט / היצירה שלכם

שימו לב –

• האם אתם מוצאים נקודות דמיון או התנגשות בערכים? תשאפו במפגש לשוחח על נקודות הדמיון ולהימנע מהנקודות בהם ישנה התנגשות.
• האם עולה בכם שיפוט או אי נוחות כלפי האדם אודותיו חקרתם? נסו להסתכל מזוויות חדשות ולוותר על השיפוט.
• האם עולה חיבה והערכה כלפיו/ה?

ביום העיון תרגלנו בקבוצות מציאת מידע על אנשי מפתח בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה, וניסינו לחפש טקטיקות מקוריות ליצירת שיחה.

בימינו קיים מידע רב באינטרנט ואפשר כמובן גם לשאול עמיתים או מורים שמכירים את הנפשות הפועלות. צפייה בסטוני וידאו של ראיונות עם אנשי מפתח יכול לא רק לתת מידע , אלא גם להפיג חרדה ולתת לנו תחושה שאנו קצת מכירים כבר את האדם העומד מולנו עכשיו עם כוס שמפניה, ושאפשר לתקשר איתו או איתה קצת יותר בגובה העיניים, כמי שבאים לעבוד יחד איתו ולא כאדם שעושה לנו טובה.
חשוב מאד לשים לב לתאריך פרסום המידע ולזהות מהם דברים שאולי השתנו אם עבר זמן רב.

כאן תוכלו להוריד דף עבודה הכנה למינגלינג

תוכלו לתרגל בעצמכם מציאת מידע על האנשים הבאים:

עקרונות נוספים לתקשורת אפקטיבית

גישה נכונה ואפקטיבית

1. לראות את האחר – מי נמצא מולי, מה חשוב לו -אם יש זמן נחקור מראש ואם לא – ננסה לדוג דרך הקשבה או פשוט נשאל
2. לא להניח הנחות על מחשבות של אנשים אחרים – לבוא נקיים, לברר, לשאול. הנחת הנחות מאד מגבילה את השיחה, חוסמת ובדרך כלל אנו טועים ולכן עלולים להתחיל את השיחה ב״רגל שמאל״
3. ניקוי טינות, כעסים, דעות קדומות (מפיקים הם… הוא…), שיפוטים. גם אם לא תביעו את הדעות השליליות והטינות בקול רם, בני השיח שלכם יחושו את האנרגיה שלהם בין המילים ויחושו התנגדות לקשר אתכם.
4. לא להניח שיודעים מי אני – תמיד להציג מהתחלה, אם כבר יודעים, אפשר לדלג.
5. רק את האמת, אך לא את כל האמת. אין צורך להציג את המגבלות והחולשות שלכם, בטח לא בהיכרות ראשונית.
6. גישה חיובית לגבי כל אדם.
7. הביעו הערכה כנה. בשונה מחנופה הבאה מהשכל ומנסה לכוון לומר לאדם את מה שנדמה לנו שהוא רוצה לשמוע, הערכה באה מהלב שלנו.
8. להתחבר לצורך ולתחומי העניין של האחר, להראות לו כיצד אתם יכולים לעזור לו במה שחשוב לו.
9. להתעניין באמת באחר , להקשיב, לעודד אותו לדבר על עצמו ועל מה שחשוב לו. בספרו של דייל קרנגי לרכוש ידידיך והשפעה מספר קרנגי כיצד קיבל מחמאה על היותו ״איש שיחה מרתק״, כאשר כל מה שעשה בפועל היה להקשיב ולהתעניין ולמעשה לא הוציא שום מילה מעבר לשאלות מתעניינות.
10. לזכור שיחסים בונים לטווח ארוך. לפעמים זה מרגיש כמו התאהבות ממבט ראשון ולפעמים זו הכרה והתאהבות הדרגתית. אפשר להפוך גם יחסים שמתחילים כצוננים או אפילו אדישים ליחסי עבודה או אפילו יחסים חמים.
11. כבדו את האדם, דעו את שמו והשתמשו בו. אנשים אוהבים מאד לשמוע את שמם.
12. הכירו את עיסוקו של בן השיח שלכם, הטייטל שלו , הארגון שלו ומה מעסיק אותו ואת הארגון שלו כרגע ודברו על כך.
13. טכניקת ״הרגל בדלת״: להתחיל מבקשה קטנה שקל לסכים לה ואחר כך הבקשה האמיתית.
14. לא מפחד – מאהבה. לדמיין את בני השיח שלנו כחברים, או לפחות כאנשים בשר ודם כמונו.

Dont's

• אל תיכנסו לויכוח
• אל תתחילו שיחה במשהו שאתם לא מסכימים עליו (התחילו בכן)
• אל תגידו לאדם שאינו צודק
• אל תתמקדו במניעים הפחות יפים של בן השיח שלכם
• אל תביעו ביקורת כלפי עמיתים, מתחרים או ״אויבים״ – זה מיד ייצר פחד שבהפניית הגב תדבר רע גם על בן השיח שלך.
• לא להתנצל
• לא לקחת דברים באופן אישי.

קצת על חיצוניות : לבוש / מראה.

ללא ספק אלמנטים מסויימים במראה חיצוני יכולים לעזור בעשיית רושם ראשוני להבליט אתכם ולגרום לא שים לזכור אתכם בתוך ים של אנשים. קרחת, כובע, זקן, שפם, עיצוב שיער מיוחד, עגיל או נזם, קעקוע, סגנון לבוש או פריט לבוש ייחודי, משקפיים מיוחדים או תכשיט מיוחד יכולים לגרום לסקרנות ולגרום לכם להתבלט. אבל ממש לא בכל מחיר. חשוב שזה יהיה אותנטי, משהו שמשקף את מי שאתם, משהו שאתם מרגישים איתו נוח והוא לא תחפושת אלא סימן היכר שהוא חלק ממי שאתם ביום-יום. אז אם תמיד התחשק לכם לעשות משהו עם המראה החיצוני – תעיזו. וכמובן אפשר גם לעשות רושם רע בלבוש או מראה מוזנח או לא מכבד ויש להימנע מכך.

וקצת לפני סיום:

בתרגול מינגלינג בהפסקת הקוקטייל של יום העיון התרגשתי לראות את ההבדל בהתרחשות בלובי לעומת הבוקר. הפעם הלובי של בית פליציה בלומנטל רחש חיים, שיחות ערות, קבוצות אנשים ש״התמנגלו״ ונראה היה כי הם נהנים, חיוכים רבים על הפנים. בסיכום העידו אנשים כי אם בהתכנסות הבוקר לא הכירו אף אדם חדש , בקוקטייל הכירו לפחות שני אנשים חדשים.

איך להתאמן לקראת מינגלינג?

1. השתמשו בכלים שהצגתי להצגה עצמית ולתחקיר אודות אנשים שאתם עומדים לפגוש.
2. תרגלו הצגה עצמית בכל הזדמנות. בקשו מחברים משוב – מה הבינו, מה היו זוכרים, מה היה טוב, מה היה מיותר
3. תרגלו הקשבה ופיתוח שיחה מתוך ההקשבה. בקשו משוב – האם הייתם מקשיבים טובים, איפה פיספסתם, איך הרגיש בן השיח שלכם.
4. תרגלו השגת מידע ובניית תשתית לרשת הקשרים שלכם: השיגו מספרי טלפון, מייל, שמות, עצות וטיפים

היו סבלניים עם עצמכם, מספיק שהתקדמתם בדבר אחד חדש בכל הזדמנות זה מצוין.

באהבה

טלי,

כתבה: טלי נוי-מאיר, אימון עסקי, אימון לאמנים יוצרים ומעצבים.
© כל הזכויות שמורות.

ספרים מומלצים להעמקה בנושא שיווק עצמי ובניית קשרים

• אומנות השיווק העצמי – פגי קלאוס
• כיצד לרכוש ידידים והשפעה – דייל קרנגי
• קשרים קשרים – הארווי מאקיי

ספרים בנושא שיפור יחסים בינאישיים:

• בחזרה לאהבה – מריאן וויליאמסון
• ארבע ההסכמות – דון מיגל רואיס
• 7 ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד – סטיבן קובי

ב- 6 השנים בהן אני מלווה אמנים ויוצרים מכל התחומים, ולא פחות, מתוך התהליכים שאני עוברת כיוצרת (בתחום המוסיקה), הבנתי שחוץ מפעילות פרקטית ורציונאלית שמציע האימון, כדי לאפשר לאדם לממש את הכישרון והרעיונות שלו, כגון: בניית חזון, הגדרת מטרות ומשימות, ביצוע המשימות בצעדים קטנים ומעקב על ההתקדמות, ישנם כוחות נוספים המשפיעים על היכולת של אמן (או כל אדם בכל תחום) להביא את כישרונו לידי ביטוי. גורמים נוספים אלה הם מופשטים יותר ולא ניתן להכניס אותם לנוסחאות והשפעתם גדולה יותר מכל פעילות פרקטית המבוססת על הגיון.

אז מה בעצם גורם (או מאפשר) לאדם לשים בצד את המחויבויות שלו, את חיי היום-יום התובעניים , לשכוח את העולם החיצוני, לפנות זמן ומקום, לגייס אנרגיה (ולעתים כסף) , לצלול פנימה ולהביא לידי מימוש במציאות את רעיונותיו המופשטים והמעורפלים החבויים בעמקי דמיונות ונשמתו? הרי זה נוגד כל הגיון שגדלנו עליו.

אני יכולה לומר בוודאות, שאין תוכנית אימון, מצוינת ככל שתהיה, שיכולה להביא אדם לכל זה, ללא אמונה.

אם נתבונן באותיות המרכיבות את המילים אמנות, אמונה ואימון, בעברית נגלה מכנה משותף חזק:

אמנות, אמונה, אימון, אימות, אמון, אָמֵן, אָמָּן, אמת

מהי אמונה?

אמונה – קבלת עובדה כאמת, בלי צורך לבקש הוכחה. (מילון ספיר)

מה הוא כוח האמונה ?

הרבה נכתב ונאמר על כוחה של אמונה.

נפוליאון היל מחבר הספר "חשוב והתעשר" (בעברית, הוצאת שפע) מקדיש פרק שלם לאמונה. והוא כותב:

"אמונה היא "תרופת הפלא" שמעניקה חיות, עוצמה ופעולה מתוך דחף של מחשבה…

אמונה היא נקודת המוצא של צבירת כל עושר!

אמונה היא הבסיס לכל הניסים, ולכל הרזים שאי-אפשר לנתחם באמצעות חוקי המדע!

האמונה היא התרופה הידועה היחידה נגד כישלון!…

אמונה היא האמצעי היחיד שדרכו יכול אדם לרתום את הכוח הקוסמי של התבונה האינסופית ולהשתמש בו."…

עקרון שאנו נחשפים אליון לא מעט בשנים האחרונות הוא שהמחשבה יוצרת מציאות , ואמונה היא למעשה, סוג של מחשבה מעורבת ברגש.

" ידוע היטב שאדם מאמין, בסופו של דבר, במה שהוא משנן לעצמו, בין שהצהרה זו נכונה או לא נכונה. אם אדם חוזר על שקר שוב ושוב, סופו שיאמין בשקר כאילו היה אמת. יתירה מזו, הוא יתחיל להאמין שזו האמת. כל אדם הוא מה שהינו, בגין המחשבות השולטות שהוא מניח להן להעסיק את מוחו. מחשבות שאדם שותל בכווה תחילה במוחו, ומעודד אותן באהדה, ומשלב בהן רגש או כמה רגשות, הופכות לכוחות המניעים שמכוונים ושולטים בכל תנועה, פעולה ומשעשה שלו!" (נפוליאון היל)

ועוד:

"אם בעל חיים או אדם ממקד את תשומת ליבו או את כוח רצונו בדבר מסוים, הוא גם מצליח להשיגו. זה הכל" (מתוף דמיאן, מאת הרמן הסה)

אמונה במה ?

אמונה בעצמנו – בכישרוננו הייחודי, ביכולתנו ליצור יש מאין ולהביא את הרעיונות שלנו לכדי ביצוע, אמונה ביכולת שלנו לתקשר באמצעות האמנות.

אמונה באחרים – שיבינו אותנו ואת האמנות שלנו, שיתמכו בדרכנו, יפרגנו, יעזרו לנו. אמונה (אמון) במורים ובמדריכים (ובמאמנים) שבדרך, בניסיון ובידע שלהם, בכוונתם הטהורה וביכולתם לעזור לנו.

אמונה בחשיבות של מה שאנחנו עושים: חשיבות של היצירה, האמנות לעולם בכלל, וחשיבות ומשמעות לכך שהאמנות שלנו דווקא תצא אל העולם.

בהקשר הזה אני מאד אוהבת את המשפט של הזמרת-יוצרת שריל קרואו: " תאמר לעצמך שאין אף אחד שעושה משהו חשוב יותר ממה שאתה עושה – בסופו של דבר תאמין בזה."

אמונה בכוח עליון המסייע לנו , שומר ואולי מתקשר דרכנו (כוח שהוא מעבר לעצמנו , תקראו לו איך שתרצו : אלוהים, האני העליון, התבונה האינסופית, הכוח הקוסמי, כוח הטבע, גורל או כל שם אחר).

יוצרים רבים וצופים רבים ביצירות אמנות נשגבות חשים שכוח עליון היה הכוח היוצר והאמן הסכים להיות ערוץ המקשר בין הצד האחר לבין עולמנו.

אמונות חוסמות

בספרו "אמנות האהבה" (הוצאת מחברות לספרות), עושה אריך פרום הפרדה בין אמונה רציונלית לאמונה אי-רציונלית: "אמונה אי-רציונלית , לדעתי, היא אמונה באדם או ברעיון המבוססת על כניעה לסמכות אי-רציונלית. לעומת זאת, אמונה רציונלית היא הכרה פנימית עמוקה ששורשיה במחשבה או בהרגשה שלנו עצמנו. אמונה רציונלית אינה בראש ובראשונה אמונה במשהו, אלא תכונת הוודאות והיציבות שיש להכרה הפנימית שלנו"…

ישנן אמונות שאנו מחזיקים בהן, ייתכן שהן אומצו על ידנו לצורך הגנה, אך הן אינך באות מתוך אותה אמת פנימית והן אינן משרתות אותנו ואת ההתפתחות שלנו, להיפך, הן חוסמות את ההתפתחות שלנו – אלה הן "אמונות חוסמות".

איך מבדילים בין אמונה רציונלית "טובה" – אמיתית , פנימית,

לבין אמונה אי-רציונלית "שלילית" – אמונה חיצונית, חוסמת ?

זה די פשוט בעצם, כשאנו אומרים לעצמנו או אחרים מדקלמים בפנינו אמונה "אי-רציונלית", אנחנו מרגישים רע : ייאוש, דכאון, חוסר אונים, אנחנו רוצים שזו לא תהיה האמת. כשאנו אומרים לעצמנו או שומעים מאנשים אמונה "רציונלית" – אנחנו מרגישים טוב: שמחה, תקווה, אנרגיה, אנו רוצים להמשיך ולהאמין בזה.

בשיטות עבודה עם אנשים כמו אימון, NLP, תטא הילינג ועוד שיטות רבות אחרות (ביניהן גם הקלפים של אוסו באיו), נעשית עבודה גדולה על איתור אמונות חוסמות , פיתוח מודעות אליהן ולהשפעה שלהן עלינו – ונטרול ההשפעה שלהן, על ידי החלפתן באמונות מקדמות.

איפה מתחילה השפעת האמונה ?

כמו כל דבר, זה מתחיל בילדות… אריך פרום טוען כי יכולות הילד לאהוב להיות מאושר, להשתמש בשכלו ולפתח יכולות מיוחדות כמו כשרון אמנותי, אינן מובנות מאליהן כמו התפתחות בסיסית כגון גדילה, הליכה ודיבור, יכולות מיוחדות, הוא כותב על יכולות מיוחדות: "הינם כזרעים שיתפתחו רק אם יתקיימו התנאים הנאותים ובהעדרם הם עלולים להתנוון. אחד התנאים החשובים ביותר הוא שהאדם המשמעותי בחייו של הילד יאמין ביכולות אלה."

ועל כך אמר הרב קרליבך "כל ילד צריך לפחות אדם אחד שיאמין בו".

ייתכן שבמקרים מסוימים המאמן של ימינו, או המורה, המנטור, הינם הדמות שבוחר אדם, כממלא מקום למבוגר המשמעותי שהכזיב באמונתו.

אם כך, הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לאמן בתהליך אימון בדרך למימוש עצמי ולמימוש יצירתי, הוא את האמונה הפנימית:

א. ביכולת האדם

ב. בחשיבות שבמימוש

ג. בהתגייסות של כוח עליון לעזרת האדם.

איך מטפחים אמונה?

* אמונה דורשת אומץ, הסכמה לקחת סיכון ונכונות לקבל אכזבה וכאב. "כל מי שמעמיד את הביטחון המוחלט כתנאי ראשון לחיים, לא ייתכן שתהיה לו אמונה" (אריך פרום).

* אמונה דורשת שחרור שליטה ואגו

* הקשבה לקול הפנימי שלנו

* התחברות לאנשים המאמינים בנו ובדברים שאנו מאמינים בהם:

חיפוש מידע המחזק את אמונה שלנו: נסיון טוב שלנו, נסיון של אחרים: ספרים, סרטים, מאמרים, כתבות.

* לקיחת אחריות על מחשבות שלנו, שינון האמונה החיובית.

* התרחקות והימנעות מממסרים שאנו לא מאמינים בהם באמת ועושים לנו רע או מתסיסים אמונות חוסמות שלנו. לעתים עלינו להתרחק גם מאנשים המייצגים מסרים כאלה, אם איננו מסוגלים לנטרל במוחנו את המסרים שלהם או לפתח כלפיהם אדישות.

אם ישנן מחשבות טורדניות שמקבעות את האמונה החוסמת, חשוב לדעת שיש מוצא, שכן החיסרון והיתרון של המוח שלנו הוא שהוא לא יכול להחזיק שתי מחשבות בעת ובעונה אחת. לכן, ברגע שאתם מזהים מחשבה שלילית כל מה שצריך הו להחליף אותה בחיובית , או בקצת יותר חיובית, או אם זה קשה – פשוט לשיר איזה שיר חיובי בראש. ואם גם זה לא הולך – אז אפילו להחליף את המחשבה השלילית ב"בלה, בלה, בלה", או כמו שהציעה משתתפת בהרצאה תגידו לעצמכם "לא לחשוב, לא לחשוב" עד שתשתעממו…

* כדי לחזק את האמונה חשוב לעשות, לחיות, לחוות, במקום לשקוע במחשבות ובפחדים. העשייה בדרך כלל תביא להתקדמות, תפחית את החששות ותתן תוקף לאמונה.

ניתן לטפח ולחזק אמונה לבד או בעזרת מישהו שילווה ויחזק אותנו (קבוצה, מורה, מאמן, מנטור).

לסיכום, יצירת אמנות (ולמעשה כל יצירה ועשייה), דורשת אמונה. לא ניתן לעזור לאדם שאין בו ניצוץ אמונה.

בחוויה שלי, המאמן הוא המקל והמפוח. המקל – המכתת באפר ומוצא את הגחל בוער, את ניצוץ האמונה של האדם , והמפוח – המעיר את הניצוץ לאש בוערת של אמונה ויצירה, עד שהאש מקבלת כוח וחיים משלה וכבר אין צורך במישהו שישלהב אותה.

© טלי נוי-מאיר – אימון קריירה ועסקים לאמנים ויוצרים

www.coach-art.com | www.coach-art.co.il

קטעון וידאו מתוך ההרצאה:

להשלמת הנושא אספתי ציטוטים מעוררי השראה בנושא אמונה, בעיקר מפי אמנים ויוצרים. תהנו:

• אמנות היא שיתוף פעולה בין אלוהים לאמן, וככל שהאמן עושה פחות , כך טוב יותר. (André Gide – אנדריי גיד, זוכה פרס נובל לספרות 1947)
• להיות אמן , זה להאמין בחיים. (Henry Moore – הנרי מור, פסל)
• אתה חייב להאמין במה שאתה עושה. בטווח הארוך, אתה צריך להרגיש שללא קשר לאופנות, לעשייה שלך יש איכות בעלת חותם שנשאר. יום אחד , מישהו אולי ייתקל בה, ויזהה שהיא נעלה. (Will Barnet – וויל ברנט צייר)
• אם את/ה משתוקק/ת לאמונה, יש לך מספיק אמונה. (Elizabeth Barrett Browning – אליזבט בראונינג , משוררת אנגליה בתקופה הויקטוריאנית)
• אדם חי על ידי אמונה במשהו (אחד) : לא על ידי ויכוח והתנצחות לגבי דברים רבים. (Thomas Carlyle – תומס קרלייל – איש ספרות סקוטי בתקופה הויקטוריאנית)
• בוודאי, הרי, לפעמים האמנתי אפילו בשישה דברים בלתי אפשריים לפני ארוחת הבוקר. (Lewis Carroll , לואיס קרול, סופר, עליסה בארץ הפלאות)
• זה מגוחך מה שאני עושה. קשה לי להאמין בזה – אבל אני חייב. (Damien Hirst , דמיאן הירסט , אמן אנגלי עכשווי)
• צריך רק קול אחד או שניים של אמונה, כולל שלך עצמך, כדי לגבור על כל האנשים והמכשולים שטוענים שאינך מסוגל. (Gregory Packard – גרגורי פקארד , צייר)
• כל מה שאתה צריך הוא להחזיק חזק… ולהאמין… (Stephen King – סטפן קינג, סופר אמריקאי)
• לעתים, אנו יותר מדי מוכנים להאמין שמה שקיים בהווה הינו המצב האפשרי היחידי. (Marcel Proust – מרסל פראוסט, סופר צרפתי)
• טוב יותר להאמין מאשר לא להאמין, בכך אתה מביא כל דבר לממלכת האפשרויות. (אלברט איינשטיין)
• אני יכול לרשום ולצייר אני מאמין בזאת בעצמי וגם כמה אנשים אחרים אומרים שהם מאמינים בכך. אבל אני לא בטוח אם זה נכון.
• (Gustav Klimt – גוסטב קלימט, צייר)
• להתקדמות במקצוע קשה, נדרשת אמונה נלהבת בעצמך. לכן, לעתים אנשים עם כשרון בינוני, אך בעלי דחף פנימי גדול, מגיעים הרבה יותר רחוק מאשר אנשים עם כשרון נעלה בהרבה. (סופיה לורן, שחקנית)
• אדם אחד עם אמונה, שווה לכוח של תשעים ותשעה בעלי אינטרסים בלבד.( John Stuart Mill ג'ון סטוארט מיל, פילוסוף אנגלי)
• אין דבר כזה, לאהוב או להאמין יותר מדי.
• אמונה הופכת דברים לאפשריים, לא לקלים.
• אדם הופך לעתים קרובות למה שהוא מאמין שהוא. (מהאטמה גנדי)
• אמונה הופכת את הצלילים הצורמים של היום להרמוניות של העתיד. (רוברט קולייר, מנהיג דת אמריקאי)
• אם איננו מוכנים לשלם את המחיר על הערכים שלנו, עלינו לשאול את עצמנו האם אנחנו באמת מאמינים בהם בכלל. (ברק אובמה)
• דבר ראשון בכל בוקר, לפני שאני קם, אני אומר בקול רם "אני מאמין" שלש פעמים. (אוביד, משורר רומאי)
• האמונה בעצמך, היא המסלול הטוב והבטוח ביותר. (מיכלאנג'לו)
• העתיד שייך לאלה המאמינים ביופי של חלומותיהם. (אלינור רוזוולט)
• האדם חייב לנסות כל העת את הבלתי אפשרי – כדי שיווצר האפשרי. הרמן הסה (סופר גרמני)
• אין זה משנה במה אתה מאמין, כל עוד אתה כן. (מאייר, היוצר של סנופי)
• אמונה היא התרופה היחידה הידועה נגד הכשלון (נפוליאון היל – מחבר הספר "חשוב והתעשר").
• אמונה היא האמצעי היחיד שדרכו יכול אדם לרתום את הכוח הקוסמי של התבונה האינסופית , ולהשתמש בו. (נפוליון היל, מחבר הספר "חשוב והתעשר").
• אמונה היא הבסיס לכל ה"ניסים" ולכל הרזים שאי אפשר לנתחם באמצעות חוקי המדע.  נפוליאון היל (מחבר הספר "חשוב והתעשר").
• לאלה המאמינים, אין צורך בהוכחה. לאלה אשר אינם מאמינים – שום הוכחה אינה אפשרית.
• האם אני מאמין באלוהים? כן, כשאני עובד. כאשר אני כנוע וצנוע, אני מרגיש את עצמי נעזר על ידי מישהו שגורם לי לעשות דברים שמעבר ליכולותיי. (הנרי מאטיס)
• אמונה היא כמו ראדאר, אשר רואה דרך הערפל. (Corrie Ten Boom, קורי טן-בום, חסידת אומות עולם, נוצריה הולנדית, אשר הצילה יהודים בשואה)
• אם לא הייתה אמונה, לא היו חיים בעולם הזה – לא היינו יכולים אפילו לאכול צלי בביטחון. (ג'ון בילינגס, סופר אמריקאי)
• "כל מי שמעמיד את הביטחון המוחלט כתנאי ראשון לחיים, לא ייתכן שתהיה לו אמונה" (אריך פרום, אמנות האהבה).
• "כל ילד צריך לפחות אדם אחד שיאמין בו". (הרב קרליבך)
• " תאמר לעצמך שאין אף אחד שעושה משהו חשוב יותר ממה שאתה עושה – בסופו של דבר תאמין בזה." (שריל קרואו, זמרת יוצרת)
• "הסיבה לכך שהציפורים יכולות לעוף ואנו לא, היא בכך שלהן אמונה מושלמת, כי להיות בעל אמונה פירושו להיות בעל כנפיים". ג'יימס מתיו בארי (סופר, מחבר פיטר פן)
• "שום אדם אינו דגול דיו או חכם דיו כדי שמישהו מאיתנו ימסור גורלו בידו. הדרך היחידה שבה אדם יכול להנהיגנו הוא להחדיר בנו את האמונה בכושרנו להנהיג את עצמנו". (הנרי מילר , סופר וצייר אמריקאי)

שלום לכולכם, אמנים ויוצרים ,
אלה שהשתתפו במפגש במסגרת הלילה הלבן, וגם אלה שלא הצליחו להגיע וביקשו להתעדכן. הבטחתי סיכום ההרצאה והנה הוא סוף סוף לפניכם גם בבלוג.

במפגש עסקנו בשני נושאים עיקריים:
א- מיתוסים לגבי אמנים ועולם האמנות ושבירתם
ב- יש מה לעשות! מודל 4 רגלי השולחן לבניית קריירה אמנותית מאוזנת

א'- שבירת מיתוסים לגבי אמנים והצלחה בעולם האמנות

תחום האמנות רווי במיתוסים ואמונות: האמן הסובל, האמן הרעב, האמן הבודד וכו'.
אך האם המיתוסים האלה אכן משקפים את העידן בו אנו חיים: המודרני, הגלובלי, הפתוח לכל אדם ומקשר בקלות בין אנשים בכל מקום? לא בטוח.

הבעיה העיקרית עם מיתוסים ואמונות היא שהן מקבעות ומשתקות מחשבה חופשית ועצמאית ומעודדות פסיביות. אם אנו נאחזים במיתוס או באמונה, אנו גורעים מתחושת ההשפעה שלנו ומרגישים חסרי אונים, תחושת "מה הטעם?"
אדם מוכשר המאמין במיתוסים כמו "אי אפשר להתפרנס מאמנות", עלול לוותר על מימוש כישרונו. כן, אולי הוא ימשיך ליצור לעצמו, אך לא ייקח על עצמו את המחויבות הנדרשת לשכלול כלי ההבעה שלו, להבאת עבודתו לידיעת אוהבי אמנות וכו'.
מעניין לשים לב שתכונה אנושית נפוצה , היא ההתמדה שלנו באיסוף הוכחות לכך שהמיתוס אכן נכון, תוך התעלמות ממידע הסותר את המיתוס, כאשר ההיגיון אומר שאם יש מקרה אחד לפחות שסותר את המיתוס או את האמונה – ייתכן שיש עוד מקרים – ואין סיבה שלא נוותר על האמונה הישנה.
כאשר אנו מוותרים על המיתוס השלילי ומסתכלים על המציאות, אנו יכולים למצוא סיפורי הצלחה שיכולים לעורר בנו השראה, לתת לנו כוח וכלים לפעולה.
לדוגמא: במקום לאסוף מידע על אמנים שאינם יכולים להתפרנס, נוכל לאסוף מידע על כל אותם אמנים (ואפילו נרחיק לכת לאמנים ישראליים) שכן מתפרנסים מכישרונם ואף מתעשרים?
בתחום המוסיקה לדוגמא נכתבו כתבות רבות על אמנים ישראליים שמתפרנסים יפה ממוסיקה: פיטר רוט ועידן רייכל שמצליח ברמה בינלאומית, עושה כסף ממוסיקה, מפרנס להקה של 9 אמנים וצוות טכני. (הכתבות יצאו בדפוס ולא ניתן לקשר אליהן אונליין)

במפגש ניסינו לבחון את אמיתות המיתוס "אמן חייב לגור בתל אביב כדי להצליח" , מתוכו נגזר המיתוס "בעלי גלריות לא מגיעים לפריפריה".
מצאנו לפחות 2 דוגמאות של אמנים מתוך קהל המשתתפים בהרצאה והמעגל הקרוב שלהם לגבי אמנים החיים בפריפריה ומצליחים (מציגים בתערוכות ומוכרים ובעלי גלריות אף מגיעים אליהם), גם כנרת אביבי, מנהלת הגלריה המארחת, העידה שהיא נוסעת בכל הארץ ומבקרת בסטודיו של אמנים בפריפריות. מצאנו גם דוגמאות של אמנים בתחום המוסיקה שיוצרים, מופיעים ואף מתפרנסים בדרך המתאימה להם , בביתם שבצפון (מיקה קרני ומיקי שביב).

ולסיום פרק זה שמענו את סיפורה של ורדה כרמלי, אמנית , צלמת ובעלת גלריה סטודיו 20 ,
אשר גילתה את החיבור שלה לאמנות בגיל מאוחר, מחזיקה סטודיו ביפו, מציגה בכל העולם ומכניסה כסף ממכירת אמנות.

ברגע שאנו מוותרים על מיתוס – אנו מתחילים לשאול את השאלות הנכונות, שאלות מקדמות: "מה הם עשו כדי להצליח?" "כיצד אני יכול/ה להגיע לשם?" כאן מתאפשר מרחב למידה ועשייה אינסופי ויצירת מציאות שאנו רוצים עבורנו.
נכון, ייתכן שהדרך לא תהיה קלה, יהיו אתגרים, אבל בטוח נתקדם יותר כך, מאשר אם נשב בחיבוק ידיים ונאנח בצוותא (או לבד) על "המצב הקשה".

* * *

חלק ב' יש מה לעשות!

ומה קורה לאחר ששוברים את המיתוסים?
מתאפשר מרחב של השפעת האמן על חייו, יצירתו, והצלחתו.
קריירה באמנות דורשת מחויבות והשקעה, לעתים של שנים רבות יותר מאשר נדרש בתחומים אחרים וזה יכול להיות קצת מפחיד – מה יקרה אם אשקיע הרבה זמן וכסף – ואכשל?

אך אולי שאלה טובה יותר היא: מה יקרה אם אתן לפחד להתגבר עלי ולא אנסה לעולם? מה יותר מפחיד?

באתר שלי מצוטט משפט אהוב עלי מאד: "המקומות העצובים ביותר בעולם הם בתי הקברות. לא בגלל שאנשים קבורים שם, אלא בגלל שחלומות, כשרונות וייעודים שמעולם לא הוגשמו קבורים שם. בתי הקברות מלאים בספרים שמעולם לא נכתבו, שירים שמעולם לא הושרו, מילים שמעולם לא נאמרו, דברים שמעולם לא נעשו" (מארק ויקטור הנסן, מחבר הספר מרק עוף לנפש)
אם יש לכם מחויבות לממש את עצמכם, צעד חשוב ראשון יכול להיות להסכים לשחרר את המיתוסים והאמונות שמונעים מכם זאת – וקדימה לעבודה.

העולם שלנו משתנה בקצב מהיר, מהפכת שיתוף המידע והשקיפות שעורר האינטרנט מחזיר את כוח ההשפעה לפרט וכך גם בעולם האמנות. הכלים החדשים מאפשרים לאמנים להגיע בקלות רבה יותר, במהירות רבה יותר ובזול לקהל היעד המדויק שלהם בכל מקום בעולם.

מה עושים?

קודם כל לומדים את המציאות של התחום בו אתם פועלים, לקרוא באינטרנט בספרים (באנגלית יש הרבה ספרי מידע ועזרה עצמית לאמנים), אפשר לשאול אנשים שמצליחים בתחום – איך הם עשו את זה. תתפלאו לגלות שכמה מהם ישמחו לעזור.
אתם יכולים למצוא את הדרך שלכם ע"י למידה ומחקר עצמאי.

אני מציעה כאן נקודות מבט חדשות וכלים מעשיים לבניית קריירה אמנותית מאוזנת, בה היצירה, השיווק, המכירות ובניית היחסים הבינאישיים תומכים אחד בשני ומאפשרים מימוש מלא יותר של כישרונו ואמירתו הייחודית של האמן.

מודל 4 רגלי השולחן לבניית קריירה אמנותית מאוזנת

קריירה אמנותית מאוזנת הינה מציאות בה היצירה האמנותית, שיווקה, המכירה שלה ובניית היחסים הבינאישיים, תומכים אחד בשני ומאפשרים מימוש מלא יותר של כישרונו ואמירתו הייחודית של האמן.

משטח השולחן מסמל את האמן ומהות האמירה האמנותית האישית והייחודית שלו.
בכדי שיצירה תהיה בעלת ערך רחב מעבר לתרפיה האישית של היוצר, צריכה לאמן להיות איזו אמירה אישית, מהות שהוא רוצה לבטא.
ללא בהירות לגבי המהות והחיבור של האמן למהות העמוקה, קשה ליצור משהו משמעותי שניתן יהיה לשווק, למכור, או לתקשר לגביו או באמצעותו.

ארבעת רגלי השולחן המאפשרות למשטח השולחן
לעמוד בצורה יציבה הן:

• מקצועיות
• שיווק ופרסום
• עסקי / כלכלי
• יחסים בינאישיים

חוסר איזון בין רגלי השולחן עלול לגרום לקריירה מתנדנדת, חוסר מימוש או מימוש חלקי בלבד של הכישרון האמנותי.
כך נוכל לראות לדוגמא, אמן או יוצר בעל עבודות נפלאות (רגל מקצועית חזקה), שאינן מוצגות ואינן ידועות לאיש, או אמן מפורסם שאינו מתפרנס מאמנותו. או אמן עם קשרים מצוינים, אך עבודות שאינן מספיק טובות.

לעומת זאת איזון בין רגלי השולחן יוצר מערכת המזינה את עצמה:
המקצועיות מאפשרת שיווק ומכירה (כלכלי)
השיווק מאפשר מכירה (עסקי-כלכלי) וכן יצירת קשרים והזדמנויות המחזקות את המקצועיות (נסיון, שיתופי פעולה, חניכה)
העסקי-כלכלי – מחזק את השיווק ואת היכולת להתפתח מקצועית (דוגמא – אורי גרשט יכול היה, לאחר מכירת העבודות הראשונות לממן פרויקטים גדולים יותר, מושקעים יותר, הדורשים משאבים)
היחסים הבינאשיים – משפיעים על השיווק, העסקי כלכלי (מכירות) והמקצועיות.

ניתן לאתר חוזקות וחולשות בכל אחת מרגלי השולחן ולחזק את החולשות לפי הצורך. (במייל הבא אשלח לכם רשימת מטרות ופעולות אפשריות לחיזוק כל אחת מהרגליים)

בתחתית השולחן תומכת ה"רצפה" או ה"שטיח" הנדרשים לפיתוח וחיזוק כל הרגליים, והם כוללים בין השאר: ניהול זמן, ניהול עצמי, סדר עדיפויות, קבלת החלטות, פניות רגשית ועוד.

הרגל המקצועית
חיזוק רגל זו מתבטאת בהרחבת הידע, המיומנויות והיכולות, המאפשרים לאמן לבטא את המהות הייחודית שלו בצורה מדויקת. חיזוק הרגל מאפשר יצירת אמנות איכותית, בניית סגנון ייחודי הניתן לזיהוי, יצירת כמות (אם יש צורך בכך לצורך ביטוי שלם ומלא), גיוון ועומק ביצירה, ואם יש צורך בכך – יצירה תוך עמידה בזמנים (לדוגמא, כאשר יש מחויבות לתערוכה, תחרות וכו').
בד"כ רגל זו מחוזקת ביותר במסגרות ללימוד אמנות, והאמן (בין אם למד אמנות ובין אם לאו) צריך למצוא דרכים להמשיך ולחזק את הרגל הזו עצמאית, לאפשר לעצמו מסגרת להתפתחות מקצועית: מרחב עבודה (מקום פיזי), זמן לעבודה, ציוד וחומרים, לימוד טכניקות וכלים, העשרת הידע, איסוף מקורות השראה, התנסות, אימון ועוד.

הרגל השיווקית / פרסומית
חיזוק רגל זו מתבטא בהבנה ומודעות למנגנוני וערוצי שיווק, ניצול נכון שלהם ומניעת טעויות העלולות לגרום נזק לתדמית האמן. אמן בתחילת דרכו נדרש פעמים רבות לבצע את פעולות השיווק בעצמו, גם אם מהר מאד הוא מצליח ובונה סביבו מנגנונים לשיווק ופרסום, הבנה שלו בתחומים אלה מאפשרת לו מימוש מלא יותר והוא ידע מה לבקש, כיצד לסייע ולתמוך בפעולות השיווק ולא פחות חשוב- כיצד לא להרוס.
זוהי רגל שאמנים רבים מרגישים בה חולשה ("אני לא יודע לשווק את עצמי") פתיחות ומודעות לתחום זה יכולה לעשות פלאים בקריירה של אמן. ולמעשה, אף אדם אינו יכול לשווק את עצמו טוב יותר ומדויק יותר מאשר האמן עצמו. בסופו של דבר , משרד יחסי ציבור יכול לארגן ראיון לעיתון, אך אינו יכול להתראיין עבור האמן. אמן יכול וצריך לקחת אחריות ולחפש את הדרך הנכונה לו לשווק את עצמו, וככל שיבין יותר בתחום, יוכל לבחור את האנשים הנכונים שיסייעו לו בכך, לחסוך כסף רב ולקבל את האפקט המשרת אותו ואת אמנותו בצורה הטובה ביותר.
תחום השיווק והפרסום הינו דינמי , מתפתח ומשתנה כל הזמן וגם הופך לזול וזמין יותר עם האינטרנט, המיילים, הרשתות החברתיות, אתרים ייעודיים רבים לאמנים (חלק גדול מהם בחינם) ועוד.

חשוב שאמן יתעניין ויתפתח בתחום השיווק וגם אם לא ידע או לא ירצה לבצע את הכל בעצמו, ידע מה הסטנדרט שעליו לעמוד בו , וישכור אנשים שיסייעו לו בתחומים בהם הוא חלש: החל מיכולת התבטאות בהירה בכתב (הצהרת אמן, קורות חיים, אתר אינטרנט) ובעל פה (ראיונות, שיח גלריה, פתיחות של תערוכות), מודעות לאזכור נכון ואפקטיבי בכל אירוע בו הוא משתתף, ייזום והענות לפרויקטים המאפשרים חשיפה לקהל רחב , נוכחות ושימוש נכון באינטרנט (רשתות חברתיות, רשימות תפוצה ועוד).

הרגל העסקית-כלכלית
חיזוק רגל זו מתבטאת בנכונות וביכולת של האמן לבחון את ההתנהלות שלו כעסק – הוצאות מול הכנסות, שאיפה להרוויח יותר כסף מאשר הוא מוציא ומודעות לגורמים המשפיעים על מכירות ורווחים.
פסיביות בתחום זה יכולה למשוך ניצול לרעה של האמן ע"י גורמים שונים: חוזים עם תנאים גרועים, אי עמידה בחוזים, ואפילו מעילה. כל אלה תורמים לתחושת תסכול, חוסר אמון ומרמור מצד האמן.
גם אמן העוסק באמנות שקשה למוכרה (לדוגמא: מיצבים, וידאו -ארט) , יכול להיתרם רבות מנקדות מבט עסקית – כלכלית, הוא יכול למצוא תמיכה מגופים התומכים באמנות, למצוא ספונסרים, או לאזן בין יצירת אמנות "מכירה" ו"לא מכירה".
לעתים הדגש יהיה על הכנסת כסף (תמחור נכון, גבייה, השגת מלגות ופרסים) ולעתים על חסכון בהוצאות: קניית חומרים , ציוד ושירותים זולים יותר או בתנאים טובים יותר, או פיזור נכון של ההוצאות לאורך השנה / שנים (תזרים מזומנים בשפה העסקית).

דוגמא לאמן יצירתי בתחום הכלכלי עסקי הוא דוד גרשטיין www.davidgerstein.com , המגייס מתורמים תקציב להצבת פסליו במוסדות להשכלה גבוהה (תוך ציון שם התורם למרגלות הפסל).

רגל היחסים הבינאישיים והקשרים
חיזוק רגל זו מתבטא בהבנת החשיבות של תקשורת ברורה, נכונה, אסרטיבית ועם זאת אדיבה ונדיבה, ובחשיבות של בנייה ושמירה על קשרים טובים לטווח ארוך עם עמיתים, בעלי סמכות וקהל, ככלי תומך לכל אחת מהרגליים והשולחן כולו.
זוהי רגל חשובה מאד, לאחרונה קראתי תשובתה של בעלת גלריה על השאלה מה הם השיקולים שלה בבחירת אמנים לייצוג, והיא הסבירה שמעבר לשיקולים המקצועיים, במקום חשוב נמצא הקשר האנושי : "אני עובדת רק עם אמנים שנעים לי לעבוד איתם". כיום יש פחות ופחות סבלנות לקפריזות של אמן.
בעולם המהיר וה"תכלסי" בו אנו חיים, ישנה חשיבות גדלה והולכת לתקשורת טובה וחיובית, זה פשוט חוסך זמן ואנרגיה.
השקעה במודעות ואימון בתחום היחסים הבינאישיים יכולה להקל על אמן ולתמוך בכל מטרה מקצועית, שיווקית או עסקית שהוא מעמיד לעצמו.
וכאן, בניגוד לתחומי השיווק והמכירות , אף אחד לא יכול לעשות את העבודה עבור האמן, וכל נזק שיעשה – יגבה מחיר. היכולת לבקש ולקבל ביקורת בנינוחות ללא שמירת טינה, היכולת להודות בטעות, לבקש סליחה, לעמוד בהבטחות, התייחסות מכבדת לכל אדם, אם הוא עמית, בעל סמכות או קהל, פרגון לעמיתים ובעלי סמכות והתעניינות כנה (לא – זו לא חנופה, ואין בכך משום הפחתת כבוד…), היכולת לקבל "לא" ולומר "לא" בנינוחות, היכולת להבהיר ציפיות מראש ולתאם ציפיות, תוך שאיפה למצב של WIN-WIN, נכונות לעזור, נדיבות, ויתור על "דעות קדומות" וטינות כלפי עמיתים, בעלי סמכות וקהל – כל אלה ועוד, הינם בעלי ערך רב ותרומה משמעותית לצמיחת הקריירה של האמן.

לסיכום:
כאשר אנו מוותרים על אמונות ומיתוסים מגבילים, אנו נפתחים לעולם חדש של אפשרויות ויכולים לצאת מקיפאון ופסיביות ולתקווה ואקטיביות.
ובעצם, כאנשים יצירתיים, תוכלו להביא את החשיבה האחרת, היצירתית, גם לתחומים שנראים לכם כיום מאיימים או משעממים ואז השמיים הם הגבול.

תוכלו לבחון את עצמכם ב- 3 מהרגליים באמצעות שאלונים המצויים באתר שלי: כאן >>

או כאן (שאלונים לאבחון עצמי לאמנים)>>

אני מאחלת לכם הצלחה במימוש כישרונכם המיוחד.
אתם מוזמנים לשתף אותי במייל talycoach@gmail.com  אם וכיצד ההרצאה עזרה לכם בכך ואלו שאלות עלו אצלכם בעקבות המפגש .

שלכם,

טלי נוי-מאיר
מאמנת קריירה ועסקים לאמנים, יוצרים ומעצבים.

אתם מוזמנים לעקוב אחר מאמרים ומידע באתר שלי www.coach-art.com
ובפייסבוק: http://www.facebook.com/taly.coachart

תודות:

לכנרת אביבי – מנהלת ואוצרת גלריה הוראס ריכטר ולצוות על האירוח הנפלא
לאמני התערוכה "טבע הדבר" אמציה ויזל ויפה וינר
לורדה כרמלי מסטודיו 20 – על השיתוף בסיפור האישי שלה
ליעל לוטן ולצוות לוטן תדמיות (קרן, וגיא) על ייזום האירוע
תודה לכל האמנים שהגיעו ולכל האמנים ששיתפו בידע, בדעות, בניסיון ובדילמות.

קטעים נבחרים מתוך ההרצאה בוידאו.תודה לאיתן ריקליס על צילום הסטילס והוידאו, שמוליק כהן-לוז על עריכת הוידאו.

© טלי נוי-מאיר – אימון קריירה ועסקים לאמנים ויוצרים

www.coach-art.com | www.coach-art.co.il

לאחרונה, התוודעתי לג'ון הרטמן John Hartmann,אמרגן ומפיק ותיק בעסקי המוסיקה בארה"ב (50 שנה בתחום),  אשר היה מעורב בפיתוח קריירות של אמנים רבים וטובים כמו: סוני ושר, ניל יאנג, ג'וני מיטשל, האיגלס, קרוסבי סטילס ונאש, ג'קסון בראון, להקת אמריקה ועוד…

בשנת 2008 הקים הרטמן מיזם אינטרנטי חדשני בשם The Holodigm, www.holodigmmusic.com , המהווה את הביטוי לחזון שלו והבנתו את עסקי המוסיקה החדשים, או כפי שהוא קורא להם: הרנסנס של עסקי המוסיקה , העידן שאחרי נפילת חברות התקליטים.
הרטמן אגב, אינו מדבר על קריסת ,תעשיית המוסיקה, אלא רק על קריסת תעשיית חברות התקליטים, שכן עסקי המוסיקה כוללים ענפים שלא נפגעו, הופעות, מכירת מוצרים מסחריים (merchandise) , מכירת זכויות שימוש במוסיקה לסרטים ופרסומות ותמלוגים על השמעת מוסיקה.
מטרת ה- Holodigm , להוות מקלט אמנותי ועסקי מקוון, למוסיקאים והאמרגנים שלהם. החלק הראשון של המיזם – האקדמיה, כבר פעיל, ובו עשרות הרצאות וידאו של ג'ון הרטמן עצמו והרצאות אורח, ההרצאות מסבירות בבהירות את עולם עסקי המוזיקה בעבר והיום ונותנות ידע, הבנה וכלים לכל מוזיקאי ואמרגן. חלק מההרצאות הינן לצפייה ללא תשלום וחלקן למנויים בלבד (בעלות חד פעמית של 49.99 דולר) לדוגמא: הרצאות המסבירות את התפקידים השונים בעסקי המוסיקה: האמן, הסוכן, האמרגן, המפיק, עורך הדין, איש יחסי הציבור ועוד. אמנם חלק מהתוכן רלוונטי יותר לעסקי המוסיקה בארה"ב, אך מידע רב מתאים למוסיקאים הפועלים בכל מקום בעולם, ומלבד זאת, יותר ויותר אמנים ישראליים מבינים שבעולם החדש, אין טעם להיצמד לשוק הישראלי המצומצם והיום יותר מתמיד יש באפשרותם לפנות לקהל הרחב של העולם כולו ולכן המידע על מבנה השוק בחו"ל רלוונטי ביותר.
כל ההרצאות מרתקות ומלמדות, אישית, אני ממליצה במיוחד על 3 הרצאות חשובות בנושא השימוש ברשת האינטרנט לשיווק והפצה של מוסיקה מוקלטת והופעות.

החלק השני במיזם הינו קהילה , שכרגע כוללת פורום ובלוג, באמצעותם ניתן להתעדכן המתרחש בעולם המוסיקה החדש, לשאול את הרטמן שאלות ולהחליף מידע עם מוסיקאים ואמרגנים.
בעתיד הקהילה תכיל גם מבצעים והנחות, פלטפורמה לרישות עסקי ועוד.
החלקים הנוספים במיזם הנמצאים בתהליך של גיוס כספים ופיתוח הם:
MEDIA – ערוצי שיווק והפצה
SongWorks – שרות אונליין לייעוץ והכוונה באומנות כתיבת והפקת שירים ע"י מומחים מהשורה הראשונה.
Coaches – שירותי אימון וייעוץ אונליין למוסיקאים.
פרטים נוספים בבלוג של ג'ון הרטמן

בימים אלה, אני נמצאת במגעים עם ג'ון הרטמן להביאו להרצות בארץ, המעוניינים מוזמנים להיות איתי בקשר אישי במייל: taly@coach-art.com

ולסיום:
בספרו האוטוביוגרפי ( Clapton: The Autobiography. 2007), מסיים אריק קלפטון (מגדולי הגיטריסטים, זמר, כותב ומלחין רוק ובלוז) בפסקה הנפלאה הבאה:

"סצינת המוסיקה, כפי שאני רואה אותה היום, היא מעט שונה משהיתה בנעורי. האחוזים הם בערך אותם אחוזים – 95 אחוז זבל 5 אחוז מוסיקה טהורה. עם זאת, שיטות השיווק וההפצה הינן באמצעו של שינוי ענקי, ובתום העשור הזה, אני חושב שזה לא סביר שחברות התקליטים הקיימות כיום יהיו עדיין בעסקי המוזיקה. עם הכבוד הגדול לכל המעורבים, זו לא תהיה אבידה גדולה. מוזיקה תמיד תמצא את דרכה אלינו, עם או בלי עסקים, פוליטיקה, דת או כל בולשיט אחר המקושר אליה. מוסיקה שורדת הכל, וכמו אלוהים, היא תמיד נוכחת. היא לא זקוקה לעזרה, ואינה סובלת ממעצורים. היא תמיד מצאה אותי, ובברכת ואישור האל, היא תמיד תמשיך."

(תרגום חופשי – טלי נוי-מאיר)

ואני מצטרפת ואומרת בשם ולמען יוצרי וצורכי המוסיקה – אמן! עכשיו זה בידינו.

נוסף באיחור:
גם בי"ס ברקלי מזהה את הפוטנציאל החדש ומציע קורסים אונליין בנושא תעשיית המוסיקה החדשה :

כאן יש ספר בחינם בנושא -

http://www.berkleemusic.com/welcome/music-business-handbook

ו כאן ראיונות וידאו בנושא

© כל הזכויות שמורות טלי נוי מאיר

אימון קריירה לאמנים, יוצרים ומעצבים
www.coach-art.co.il

קישור לכתבה בנושא עתיד תעשיית המוזיקה במיוזיק בלוג

בשיחתי עם יונינה פדני, מעצבת בחומר, לקראת פרסום הפוסט הזה, גיליתי שוב, עד כמה אין מקריות בחיים, "במקרה" חיברו אותי לאמנית תושבת הרצליה, העיר בה אני מתגוררת מזה 12 שנים, "במקרה" האהבה הגדולה שלה היא ליצירת סוסים בחמר, והרי סוס הוא בעל החיים האהוב עלי ביותר. מגיל צעיר רכבתי על סוסים (באוסטרליה) , ובנעורי אף הדרכתי רכיבה , עסקתי בטיפול ואילוף סוסים (בכפר כורזים שבגליל). "במקרה" היא שואבת השראה ממשפט האהוב עלי ביותר, מפיו של מיכלאנג'לו.
לאחר השיחה עם יונינה, אין לי ספק שבשבועות הקרובים אני קופצת לסטודיו שלה לביקור, כדי לראות את "חוות הסוסים" שיצרה בחומר.

מכיוון שאינני עוסקת בביקורת אמנות, אני מבקשת מהאמנים המתארחים בבלוג שלי לספר על הדבר המעניין אותי ביותר: תהליך היצירה, בחירת הנושא, חוויית היצירה האישית שלהם.
ביקשתי מיונינה לספר במילותיה על היצירה שלה ועל ההשתתפות בתערוכה. והנה הן:

יונינה פדני -מעצבת בחומר

מזה עשרים שנים אני עוסקת בעיצוב בחומר. תוך כדי לימודי צילום בקמרה אובסקורה, לימודי תואר ראשון (במרכז הבינתחומי) ותואר שני (באוניברסיטת ת"א), לא הפסקתי ביצירה ובעשייה של כלים שימושיים ועבודות דקורטיביות (מסכות, פסלים, איילים, פילים, שמלות, פרצופים ובעיקר – סוסים).
מיכלאנג'לו, גדול פסלי הרנסנס, טען שבכל גוש אבן היצירה כבר נמצאת והיא רק מחכה להיחשף.
כך אני מרגישה כשמולי גוש החמר הלבן, האפור, השחור, החום, הצהוב וכו'.
תהליך היצירה מרגש, חווייתי, ובצד התכנון, יש גם הרבה הפתעות. העבודה בחומר מאפשרת שילוב סוגי חימר שונים, שימוש בטכניקות שונות, כמו רידוד ב- slab roller (כשתחרות מתקופת הסבתא, חותמות ומכשירים שונים , יוצרים דברים מיוחדים).
העבודה בחימר היא חווייתית ומהווה תהליך מרתק הן בשלב היצירה והעיצוב בחומר והן בשלב הצביעה, הציור והמשחק בגלזורות, שמביאים לאפקטים מדהימים.
היצירה הראשונה שלי, כשהתחלתי לעבוד בחימר (במתנ"ס השכונתי) , היה ראש גדול, די ראליסטי, של סוס. בהמשך, למדתי מספר שנים אצל יעל פסטרנק, מהקרמיקאיות המובילות בישראל. אצלה, על אחד המדפים, תפס את תשומת לבי סוס קטן מאד, בעיצוב מאד פרימיטיבי וראשוני. ניסיתי להעתיק אותו עם "טויסט" קטן משלי, בצביעתו.
עד היום, הסוס המוזר הזה מיוחד מאד בשבילי, שכן הוא היה הבסיס לעיסוק שלי בעיצוב סוסים, שגדלו והתפתחו מאז (לגודל של 40X45 ס"מ בערך), שינו סוגי חימר וקבלו צביעה מגוונת ומשחק בגלזורות ורעמות פשתן.
בצד בעיצוב המגוון של מסכות, בעלי חיים, פסלים, תבליטים ועוד, ההנאה הגדולה ביותר שלי היא יצירת ועיצוב הסוסים. הסוס מסמל עבורי את היופי, האצילות, המהירות, הנאמנות, הראשוניות והאנושיות שבחיה, וכן את החופש והמרחבים.

מאז החל רני רהב בארגון התערוכות, שכל העבודות בהן נתרמו למטרה כל-כך נעלה וחשובה, שמחתי לתרום מעבודותי, ובעיקר את הסוסים.

לפני שומנה חודשים פתחתי בביתי שבהרצליה, סטודיו וגלריה של כלים שימושיים ועבודות דקורטיביות. בצד מימוש חוויית היצירה שלי, משמש הסטודיו גם ללימוד נשים (ופה ושם גם גברים) לעיצוב בחומר. העבודות הנעשות בסטודיו מדהימות בדמיון, ביצירתיות ובגיוון.
אני תקווה להמשיך "לדהור קדימה" עם סוסים בפרט ויצירה בכלל, שלי ושל תלמידי.
יונינה פדני , הרצליה
054-4878585

כאמור, את הסוס המקסים שבתמונה תוכלו לראות ולרכוש בתערוכת אמנות למען הוועד למלחמה באיידס – imagination 2010
כל ההכנסות ממכירת האמנות מושקעות בקידום המאבק באיידס בישראל.
רכישת היצירות היא תרומה מוכרת לצרכי מס לפי סעיף 46 א' לפקודת מס הכנסה.
אתר האינטרנט של התערוכה יעלה לאוויר בשבוע שלאחר התערוכה ובו גם ניתן יהיה לרכוש עבודה בחודש הקרוב

כאן יש טקסט אינפורמטיבי אודות הוועד ופה יש טקסט אודות התערוכה שהתקיימה ב- 2009

אני שמחה לציין כאן את עמיתי הבלוגרים, שמארחים חלק מהאמנים המשתתפים בתערוכה ושתרמו את יצירותיהם עבורה
הבלוג של סמי די
המערבב
הבלוג: זה לא אני זה המצב
נאמנות ותשוקה
אמנות וכל השאר
פרספקטיבות משונות ככל שיהיו
הבלוג של אמן סודי
ארכיבלנדר

טלי נוי מאיר
אימון קריירה לאמנים, יוצרים ומעצבים
www.coach-art.co.il

חשבו על כך: האם קרה לכם פעם שהתלהבתם ממשהו, קניתם אותו, אך כאשר הגעתם הביתה, תקפו אתכם ספקות: "אולי הייתי צריך לקנות את המוצר השני?", "אולי הייתי צריכה לחפש בעוד מקומות, לראות עוד דברים?" "אולי אני בכלל לא צריך את זה?", "אולי הייתי צריכה להשוות מחירים?" "אני בכלל לא יכול/ה להרשות את זה לעצמי"
זה קורה לכולנו! ולפעמים רגשי החרטה והאשמה כל-כך גדולים, עד שנתקשר לבטל את ההזמנה, או נגיע לחנות בבקשה להחזיר את המוצר.
אנשי מכירות מנוסים בעלי הכשרה, מודעים לתופעה טבעית זו , של ספקות וחרטה לאחר קנייה, ולכן משתמשים בביסוס מכירה.
לאחר העברת התשלום או חתימת הלקוח על ההזמנה המחייבת, הם אומרים משפט מעודד כגון: "בחרת את המוצר הכי טוב" "יש לי אחד כזה בבית, אני מאד מרוצה", או "יצא לך מחיר ממש משתלם". לכאורה אין טעם להגיד את הדברים הללו עכשיו, אחרי שהלקוח כבר התחייב, אך למעשה משפט מחזק קטן לאחר המכירה נשמע אמין יותר בשלב זה , מאשר בשלב השכנוע לפני הקנייה.

במכירת יצירת אמנות, פריט מעוצב, או במקרים מסוימים אפילו בעת רכישת שרותי עיצוב, הסיכון לחרטה גדול מהרגיל, משתי סיבות:
1.אמנות נחשבת "מותרות" , לא חייבים לקנות אמנות.
2.קשה לקבוע את הערך של האמנות ולקבוע את איכותה במדדים ברורים כמו במוצרים אחרים. לדוגמא: אם קונים מכשיר טלפון נייד, אפשר לבחון את הפונקציות שיש בו, את השימושיות שלו, המשקל שלו, ניצול האנרגיה שלו וכו' – ניתן להשוותו למוצרים דומים וכך לדעת אם הוא "טוב" יותר או פחות. לעומת זאת, לא ניתן לבחון ציור, פסל, קטע מוזיקלי, איור, או אפילו עיצוב גראפי במדדים ברורים וחד משמעיים וקשה עוד יותר להעריך את ערכו האמיתי בכסף.

לכן חשוב מאד שאמן או מעצב, יחזק את הקנייה במשפט מתאים כגון: "אני מאד אוהב/ת את הציור שקנית", "זה באמת אחד מהיפים, בחרת טוב", "הרבה אנשים התעניינו בפסל הזה" , "קשה לי להפרד ממנו", "עשיתי לך מחיר מיוחד, לאחרונה הפריט הוערך במחיר של….(גבוה יותר ממחיר הקנייה).

כלל חשוב – המשפט חייב להיות אמיתי, אל תשקרו ואל תגידו דברים שאינכם מאמינים בהם, הלקוח ירגיש במבוכה שלכם, והאמת תמיד מתבררת בסופו של דבר.
בעיקר, אל תישארו אדישים לאחר סגירת המכירה. ישנם אמנים החושבים שכך הם נראים "אנשי עסקים" טובים יותר, כשאינם מביעים רגש, כשהם cool לאחר המכירה, אך אם אתם רוצים שהלקוח (אספן / שוחר אמנות) יקנה אצלכם שוב, ובעיקר – לא יתחרט – תנו לו משהו להאחז בו, תנו לו או לה ביסוס לכך שעשו עסקה טובה.

בהצלחה במכירה הבאה!
טלי נוי מאיר
אימון קריירה לאמנים, יוצרים ומעצבים
www.coach-art.co.il

אמני דבון שבאנגליה, מצאו דרך חכמה שכזו.
ראשית, הם התאגדו והקימו אתר אינטרנט משותף. התאגדות אמנים מאפשרת ליצור חשיפה גדולה יותר בתקציב קטן מאד לכל אמן.
אבל זה לא מספיק. היום לאמנים רבים בכל העולם יש אתרי אינטרנט והם מתחרים גם מול אתרי ענק של אמנות, גלריות, מוזיאונים, מכירות פומביות ועוד. פרסום באינטרנט (בגוגל) במילים תחרותיות הוא דבר יקר, אז איך בכל זאת מגיעים לקהל רחב? איך מגיעים אמני דבון אפילו לתודעה של הישראלים?

כנראה שמספיקות קצת מקוריות ומודעות למה אוהבים אנשים.
הם הקימו באתר גלריית תמונות ב"פלאש" – עם אפקט של תנועת מים במעבר עכבר על התמונה. (לא סיפור יקר במיוחד).
כמה מיילים לרשימות התפוצה של האמנים (יתרון נוסף להתאגדות) ושרשרת ההפצה האנושית (החינמית) החלה לפעול.
לא מזמן קיבלתי מייל (שכבר תורגם לעברית) עם לינק לגלריית התמונות http://www.artistsindevon.com/water/water_1.htm , מתובל במילה "מדהים", לחצתי על הלינק ומצאתי את עצמי משחקת עם העכבר מעל התמונות וכמובן שולחת את המייל לכמה חברים וגם כותבת בבלוג שלי על היוזמה הנחמדה.

וכך בלי ששילמו לי שקל (או לירה שטרלינג), הפכתי להיות אשת שיווק של אמני דבון, ואיתי אלפי אנשים בכל העולם מן הסתם.
אז כשאתם מתכננים את שיווק ופרסום האמנות שלכם חישבו:
עם מי אוכל לשתף פעולה ולהתאגד ?
מה אנשים אוהבים וכיצד אוכל לגרום להם להיות השגרירים שלי, ללא השקעת מאמץ מתמשך מצדי ?
היו מקוריים (אם כולם יקימו עכשיו גלריות עם אפקט תנועת המים – לאנשים ימאס ולא השגתם כלום)
ותהנו.

בהצלחה
טלי נוי מאיר
אימון קריירה לאמנים ויוצרים
www.coach-art.co.il

באישורה של לקוחה נפלאה שלי (שמה שמור אצלי) אני מציגה כאן דוגמא למקרה כזה.
המשימה היתה: לכתוב מכתב להוריו של הילד / הילדה החולמני/ת, שמשדרים לו/לה דאגה וחשש לעתידו/ה ואינם מבינים כי הייחוד שלו – הוא הוא מקור העוצמה שלו (מה שעלול לשתק אותו, גם שנים אחר-כך).
פעמים רבות אני פוגשת את אותם ילדים חולמניים, יצירתיים, אשר נושאים על גבם ובתאי גופם את הדאגה והפחד העמוקים של הוריהם. אני מוצאת את המכתב הזה עוצמתי ומאפשר שחרור מהעול הכבד הזה, חופש לכל מבוגר שהיה פעם ילד חולמני להתחבר למי שהוא באמת ולא פחות חשוב – לסלוח להורים, שבאמת עשו הכי טוב שיכלו.
מי שכתבה את המכתב מעידה כי הוא היווה פריצת דרך משמעותית בחייה.
אני מודה לה שהסכימה לשתף ולהעצים את כולנו.

שלכם טלי נוי-מאיר, מאמנת

מכתב להורים של הילד החולמני

הורים יקרים.
נולד לכם ילד מיוחד. נולד לכם ילד שיש לו משהו אחר בעיניים.
כאשר גידלתם אותו ידעתם להעריץ את ייחודו, ולהעריך אותו בתוך תוככם, אבל יחד עם זאת, דאגתם כל כך. האם הילד הזה יסתדר בעולם? האם אנו נדע לתת לילד כל כך מיוחד את הכלים להסתדר לבד בעולם כל כך קשה ותובעני? הרגשתם חובה להשגיח ולנווט אותו ובאותה חובה, גם שכחתם להעריך ולהוקיר ולהרשות לו את אותו ייחוד כדי שיזכור תמיד שהוא חלק ממנו. שכחתם להגיד לאותו ילד, שאותו ייחוד הוא מותר ואפשרי. הייתם עסוקים כל כך בדאגה לגורלו, ששכחתם להיות איתו ברגעים שמחים , לצחוק ממה שהוא צוחק ולהתפעל ממה שמפעים אותו. הדגשתם בפניו את העובדה שעליו להתמודד עם העולם ולהשאיר את עולם החלומות במקום בטוח, לא מסוכן כדי שהחלומות לא יפגעו בו.

הורים יקרים.
ילדים הם לפעמים כמו חתול. הם תמיד נופלים על הרגליים. הישרדות היא עניין אינסטינקטיבי. ילד לומד ללכת לבד , לאכול לבד ואח"כ הוא גם לומד לפרנס את עצמו ולדאוג לעצמו בכוחות עצמו. יש ילדים שגדלו בלי הורים, או עם הורים גרועים מאוד ולמרות זאת הם הולכים, עובדים, ומאכילים את עצמם.
הילד שלכם היה צריך מכם באמת רק דבר אחד- והוא עדיין צריך אותו- לדעת שהוא מיוחד. לדעת שיש בו כוחות כדי לשמור על הייחוד הזה ושהוא לא צריך לוותר עליו לעולם. הוא צריך כוח כדי להאמין שמה שהוא זה טוב, כמו שהוא. הוא צריך מכם חיבוק גם כאשר אתם לא הבנתם, מדוע הוא מתנהג כך, באופן כ"כ לא הגיוני. אח"כ כשהוא הלך לבי"ס ראיתם, שהוא מסתדר , ילד מצטיין מהרגע הראשון. למרות החלומות ולמרות העולם הדמיוני הוא יודע ללמוד, ולרצות את המורים שלו ולהיות טוב בכל. גם אז לא הפסקתם לדאוג, להיות מוטרדים במה שאותו ילד לא יוכל לעשות בעתיד, בגלל הייחוד שלו, אולי הוא לא יידע להרוויח כסף או אולי אף אחד לא ידע לאהוב את הייחוד שלו. שכחתם שחתולים יודעים לנחות על הרגליים ודאגתם, דאגתם ודאגתם.

הורים יקרים.
כאשר הורים עסוקים כל הזמן בדאגה, הילד מתחיל לחשוב שמשהו לא בסדר. אם כל הזמן דואגים, הילד מתחיל גם כן לדאוג, ולא לסמוך על עצמו ולא לדעת שבסוף הוא ינחת על הרגליים. ברגע הזה הילד החולמני שלכם התחיל לאבד את הביטחון, שמה שהוא עושה וחושב זה נכון, ומתחיל לפקפק בכל מה שהוא עושה. כל דבר מתחיל להראות מסוכן, מפחיד ובלתי אפשרי, בגלל שאותם דברים שילדים חולמניים עושים, שאתם לא מבינים , מתחילים להיות מפחידים עבורו. הילד החולמני רוצה להיות שחקן, זמר אופרה, רקדן בלט… הוא רוצה הכל ועכשיו, ובדמיון שלו הוא כבר רוקד על הבימות הכי גדולות בעולם ובדמיון שלו הוא הכי יפה בעולם ובדמיון שלו הוא הכי מוצלח בעולם, והוא עוצם את העיניים ומגלה שהוא עכשיו בפסגת העולם, על הבמה הכי גבוהה ושזה רק שלו!!!

אבל כשהוא פותח את העיניים, אומרים לו, אל תעשה שגיאות כתיב. אל תאכל ככה ואל תאכל ככה, תסדר את החדר, תעשה שיעורים (למרות שהוא כבר עושה הכל לבד, בלי שיבקשו ממנו- כמה ילדים כאלה יש? הוא אפילו אוכל לבד בגלל שלהתלכלך זה הכי כיף ), תתמיד ותסיים מה שהתחלת גם אם זה נורא משעמם . כי מי שלא מתמיד לא מגיע. (אבל הילד, לא מבין מה זה להתמיד ומה זה להגיע, הוא רק מבין מה שמעניין אותו ומה שלא).

ואומרים לו, אם אתה רוצה לעשות דברים דמיוניים, נגיד לנגן או לשיר, אז תנגן ותשיר, אבל תזכור, שיש שק מלח שצריך לאכול ממנו כל יום קצת , ורק אחריי שתגמור את כל השק תדע לנגן.

וכשהוא אומר- "אני אשיר על הבימה הכי גבוהה בעולם" , אתם אומרים לו, ילד זה לא יפה, כולם רוצים להיות הכי גבוה בעולם, תהיה צנוע. אתם לא אומרים לו כדי לפגוע, אלא רק כדי שלא יתאכזב. וכשהוא אומר- "אני אעשה משהו, שאף אחד אחר לא עשה לפניי", אתם אומרים לו, ילד הכי חשוב זה שתדע להתפרנס, ולאכול יפה ולשבת ישר, הרבה אנשים אמרו מה שאתה אומר לפנייך, ואיפה הם עכשיו.
וכשהוא רוצה לשחק, אז אומרים לו שהמשחק הזה לא יפה והמשחק הזה כן יפה, וכשהוא מסתובב בבית ומדבר עם היצורים הדמיוניים שלו, שהם הכי אמיתיים בעולם (אתם פשוט לא רואים אותם), אתם מתלחשים מאחורי הגב שלו ואומרים, מה יהיה עם הילד המוזר הזה, והוא שומע אתכם.

הורים יקרים,
אתם עשיתם מה שהרגשתם שצריך לעשות, ואולי הילד החולמני שלכם באמת היה זקוק לאיזו הגנה מיוחדת, אולי הוא באמת הגזים בדמיונות שלו. ואפילו שעשיתם מה שעכשיו אתם יודעים, שאולי לא היה כ"כ טוב בשביל הילד שלכם, הוא עדיין אוהב אתכם בכל ליבו וחושב שאתם ההורים הכי נהדרים בעולם, כי כל מה שעשיתם, עשיתם מאהבה, ואהבה היא הדבר הכי יקר בעולם. ילדים חולמניים לא שוכחים את זה אף פעם.

כל הזכויות שמורות www.coach-art.co.il

(חיפשתי לגלות מיהו הכותב של הטקסט הנפלא הזה, ופשוט לא מצאתי, אז אם מישהו יודע – אנא עדכנו אותי).

אמנים מנוסים, לומדים לעמוד בפני הרצון העז של הקהל, ( והעיתונאים והמבקרים) לספק את הסקרנות ולקבל תשובה חד משמעית לגבי משמעות היצירה שלהם. הם לומדים שאם יצרו משהו מתוך המקור הטהור, המשמעות עבורם, היא רק אחת מאלפי משמעויות אפשריות. והם לומדים שלא לנסות להגדיר במילים את המשמעות שהם רואים ביצירה, בכדי לתת חיים לכל אותן אלפי או אין סוף משמעויות אחרות. והרי כולנו נתרמים יותר, כאשר אנו נשארים עם שאלה ולא עם תשובה. זה המקום שבו אנו מתחברים ליצירתיות שלנו, לחופש המחשבה – שהיא מהות החופש האנושי. ואולי עוצמתה של האמנות טמונה ביכולתה לאפשר לנו את החופש הזה.

התחברתי במיוחד לטקסט הזה, כי למעשה, גם מהות המקצוע שלי – אימון, הינה בשאילת השאלות הנכונות והתרומה העיקרית שלי לאנשים עימם אני עובדת, היא לאו דווקא במתן פתרונות או תשובות, אלא בסימני השאלה הנותרים באויר ומאתגרים את האדם למצוא את התשובה הייחודית המתאימה לו או לה ביותר.

הכלי החשוב ביותר של מאמן הינו שאילת שאלות, שאלות פתוחות, שאלות מעצימות, שאלות ממקום אחר. למעשה, מאמן או מאמנת מנוסים הם אמנים בשאילת שאלות.
וההתקדמות הגדולה ביותר של אדם בתהליך אימון מגיעה, כאשר הוצגה בפניו השאלה הנכונה.

ישנן שאלות שאינן מובילות אותנו לתשובה יצירתית ולהתקדמות. השאלה התוקעת הקלאסית היא "למה?". ברוב המקרים, כאשר אנחנו שואלים "למה?", אנחנו מתוכנתים מראש למצוא פתרון אחד, הסבר אחד, אמת אחת.
כולנו, ובמיוחד ילדים שונאים את השאלה "למה?" מכיון שפעמים רבות יש לה הקשר של האשמה ותלונה והיא עושה לנו רע.
"למה לא הכנת שעורים?"
"למה לא פינית את השולחן?"
"למה לא שלחת הזמנה לתערוכה?"
"למה לא שלחת תמונה לאמרגן?"
למה לא כתבתי את המאמר?"
למה לא סידרתי את המסמכים כמו שתיכננתי?"
בכנות, למי יש חשק לענות על השאלות האלה?
בדרך כלל התשובה תהיה במקרה הטוב "ככה" , "לא יודע/ת" או במקרה הפחות טוב – רשימת תרוצים.

אז איך אפשר לשאול שאלה נכונה ולקדם נושאים תקועים ?
קודם כל לקבל את זה שאנחנו תקועים – זו עובדה ואין טעם לשאול שאלות שרק גורמות לנו להרגיש רע עם זה, במקום זאת, אפשר לשאול שאלות חוקרות, סקרניות למשל:
"האם ניסית לשבת להכין שעורים אתמול?"
"מה קרה כשניסית להכין שעורים?"

"מה קרה בפעם האחרונה ששלחת הזמנות לתערוכה?"
מה היו המחשבות שלך כשנזכרת שאת/ה צריך/ה לשלוח תמונה לאמרגן?"

"אם לא תכתבי את המאמר הזה – איך תרגישי בעוד חודש?"
"אם תסדרי את המסמכים – איך תרגישי?"
"מה יכול לעזור לך להתגבר על הקושי לסדר את המסמכים?"

כשאנו שואלים את עצמנו או מישהו אחר שאלה – עלינו לנסות לבדוק – האם זו שאלה מקדמת או שאלה שמקבעת או מחזירה אחורה (מזמינה תרוצים)? או פשוט יותר – האם זו שאלה שעושה לנו רע ואוטמת אותנו, או שאלה מעוררת ומגייסת מחשבה?

לאחרונה התלבטה לקוחה שלי לגבי קשר עם עמית כלשהו שפנה אליה בהצעה. היא סיפרה לי מה הוא מציע ואז שאלה (בעייפות וגב כפוף): "מה רע?"
החזרתי לה בשאלה: למה להתמקד ב"מה רע"? האם זו שאלה מספיק טובה? איזו שאלה יכולה להיות יותר מקדמת?
אולי ננסה: "מה יהיה הכי טוב בשבילי?", "איזה קשר מקצועי אני רוצה עם עמיתים ועם מי?"
מיד עיניה אורו וכל הגוף שלה התמלא באנרגיה.
בשאלה כזו אנו מחזקים את תחושת השליטה שלנו בחיים, היכולת שלנו ליצור את המציאות שאנחנו רוצים לעצמנו ומוותרים על פסיביות והשפעה לא רצויה של אחרים על חיינו.

שאילת השאלה הנכונה היא לקיחת אחריות על החיים שלנו.

אז איזו שאלה מקדמת אתם יכולים לשאול את עצמכם היום?

טלי נוי מאיר
אימון קריירה לאמנים ויוצרים
www.coach-art.co.il