שלום לכולכם, אמנים ויוצרים ,
אלה שהשתתפו במפגש במסגרת הלילה הלבן, וגם אלה שלא הצליחו להגיע וביקשו להתעדכן. הבטחתי סיכום ההרצאה והנה הוא סוף סוף לפניכם גם בבלוג.

במפגש עסקנו בשני נושאים עיקריים:
א- מיתוסים לגבי אמנים ועולם האמנות ושבירתם
ב- יש מה לעשות! מודל 4 רגלי השולחן לבניית קריירה אמנותית מאוזנת

א'- שבירת מיתוסים לגבי אמנים והצלחה בעולם האמנות

תחום האמנות רווי במיתוסים ואמונות: האמן הסובל, האמן הרעב, האמן הבודד וכו'.
אך האם המיתוסים האלה אכן משקפים את העידן בו אנו חיים: המודרני, הגלובלי, הפתוח לכל אדם ומקשר בקלות בין אנשים בכל מקום? לא בטוח.

הבעיה העיקרית עם מיתוסים ואמונות היא שהן מקבעות ומשתקות מחשבה חופשית ועצמאית ומעודדות פסיביות. אם אנו נאחזים במיתוס או באמונה, אנו גורעים מתחושת ההשפעה שלנו ומרגישים חסרי אונים, תחושת "מה הטעם?"
אדם מוכשר המאמין במיתוסים כמו "אי אפשר להתפרנס מאמנות", עלול לוותר על מימוש כישרונו. כן, אולי הוא ימשיך ליצור לעצמו, אך לא ייקח על עצמו את המחויבות הנדרשת לשכלול כלי ההבעה שלו, להבאת עבודתו לידיעת אוהבי אמנות וכו'.
מעניין לשים לב שתכונה אנושית נפוצה , היא ההתמדה שלנו באיסוף הוכחות לכך שהמיתוס אכן נכון, תוך התעלמות ממידע הסותר את המיתוס, כאשר ההיגיון אומר שאם יש מקרה אחד לפחות שסותר את המיתוס או את האמונה – ייתכן שיש עוד מקרים – ואין סיבה שלא נוותר על האמונה הישנה.
כאשר אנו מוותרים על המיתוס השלילי ומסתכלים על המציאות, אנו יכולים למצוא סיפורי הצלחה שיכולים לעורר בנו השראה, לתת לנו כוח וכלים לפעולה.
לדוגמא: במקום לאסוף מידע על אמנים שאינם יכולים להתפרנס, נוכל לאסוף מידע על כל אותם אמנים (ואפילו נרחיק לכת לאמנים ישראליים) שכן מתפרנסים מכישרונם ואף מתעשרים?
בתחום המוסיקה לדוגמא נכתבו כתבות רבות על אמנים ישראליים שמתפרנסים יפה ממוסיקה: פיטר רוט ועידן רייכל שמצליח ברמה בינלאומית, עושה כסף ממוסיקה, מפרנס להקה של 9 אמנים וצוות טכני. (הכתבות יצאו בדפוס ולא ניתן לקשר אליהן אונליין)

במפגש ניסינו לבחון את אמיתות המיתוס "אמן חייב לגור בתל אביב כדי להצליח" , מתוכו נגזר המיתוס "בעלי גלריות לא מגיעים לפריפריה".
מצאנו לפחות 2 דוגמאות של אמנים מתוך קהל המשתתפים בהרצאה והמעגל הקרוב שלהם לגבי אמנים החיים בפריפריה ומצליחים (מציגים בתערוכות ומוכרים ובעלי גלריות אף מגיעים אליהם), גם כנרת אביבי, מנהלת הגלריה המארחת, העידה שהיא נוסעת בכל הארץ ומבקרת בסטודיו של אמנים בפריפריות. מצאנו גם דוגמאות של אמנים בתחום המוסיקה שיוצרים, מופיעים ואף מתפרנסים בדרך המתאימה להם , בביתם שבצפון (מיקה קרני ומיקי שביב).

ולסיום פרק זה שמענו את סיפורה של ורדה כרמלי, אמנית , צלמת ובעלת גלריה סטודיו 20 ,
אשר גילתה את החיבור שלה לאמנות בגיל מאוחר, מחזיקה סטודיו ביפו, מציגה בכל העולם ומכניסה כסף ממכירת אמנות.

ברגע שאנו מוותרים על מיתוס – אנו מתחילים לשאול את השאלות הנכונות, שאלות מקדמות: "מה הם עשו כדי להצליח?" "כיצד אני יכול/ה להגיע לשם?" כאן מתאפשר מרחב למידה ועשייה אינסופי ויצירת מציאות שאנו רוצים עבורנו.
נכון, ייתכן שהדרך לא תהיה קלה, יהיו אתגרים, אבל בטוח נתקדם יותר כך, מאשר אם נשב בחיבוק ידיים ונאנח בצוותא (או לבד) על "המצב הקשה".

* * *

חלק ב' יש מה לעשות!

ומה קורה לאחר ששוברים את המיתוסים?
מתאפשר מרחב של השפעת האמן על חייו, יצירתו, והצלחתו.
קריירה באמנות דורשת מחויבות והשקעה, לעתים של שנים רבות יותר מאשר נדרש בתחומים אחרים וזה יכול להיות קצת מפחיד – מה יקרה אם אשקיע הרבה זמן וכסף – ואכשל?

אך אולי שאלה טובה יותר היא: מה יקרה אם אתן לפחד להתגבר עלי ולא אנסה לעולם? מה יותר מפחיד?

באתר שלי מצוטט משפט אהוב עלי מאד: "המקומות העצובים ביותר בעולם הם בתי הקברות. לא בגלל שאנשים קבורים שם, אלא בגלל שחלומות, כשרונות וייעודים שמעולם לא הוגשמו קבורים שם. בתי הקברות מלאים בספרים שמעולם לא נכתבו, שירים שמעולם לא הושרו, מילים שמעולם לא נאמרו, דברים שמעולם לא נעשו" (מארק ויקטור הנסן, מחבר הספר מרק עוף לנפש)
אם יש לכם מחויבות לממש את עצמכם, צעד חשוב ראשון יכול להיות להסכים לשחרר את המיתוסים והאמונות שמונעים מכם זאת – וקדימה לעבודה.

העולם שלנו משתנה בקצב מהיר, מהפכת שיתוף המידע והשקיפות שעורר האינטרנט מחזיר את כוח ההשפעה לפרט וכך גם בעולם האמנות. הכלים החדשים מאפשרים לאמנים להגיע בקלות רבה יותר, במהירות רבה יותר ובזול לקהל היעד המדויק שלהם בכל מקום בעולם.

מה עושים?

קודם כל לומדים את המציאות של התחום בו אתם פועלים, לקרוא באינטרנט בספרים (באנגלית יש הרבה ספרי מידע ועזרה עצמית לאמנים), אפשר לשאול אנשים שמצליחים בתחום – איך הם עשו את זה. תתפלאו לגלות שכמה מהם ישמחו לעזור.
אתם יכולים למצוא את הדרך שלכם ע"י למידה ומחקר עצמאי.

אני מציעה כאן נקודות מבט חדשות וכלים מעשיים לבניית קריירה אמנותית מאוזנת, בה היצירה, השיווק, המכירות ובניית היחסים הבינאישיים תומכים אחד בשני ומאפשרים מימוש מלא יותר של כישרונו ואמירתו הייחודית של האמן.

מודל 4 רגלי השולחן לבניית קריירה אמנותית מאוזנת

קריירה אמנותית מאוזנת הינה מציאות בה היצירה האמנותית, שיווקה, המכירה שלה ובניית היחסים הבינאישיים, תומכים אחד בשני ומאפשרים מימוש מלא יותר של כישרונו ואמירתו הייחודית של האמן.

משטח השולחן מסמל את האמן ומהות האמירה האמנותית האישית והייחודית שלו.
בכדי שיצירה תהיה בעלת ערך רחב מעבר לתרפיה האישית של היוצר, צריכה לאמן להיות איזו אמירה אישית, מהות שהוא רוצה לבטא.
ללא בהירות לגבי המהות והחיבור של האמן למהות העמוקה, קשה ליצור משהו משמעותי שניתן יהיה לשווק, למכור, או לתקשר לגביו או באמצעותו.

ארבעת רגלי השולחן המאפשרות למשטח השולחן
לעמוד בצורה יציבה הן:

• מקצועיות
• שיווק ופרסום
• עסקי / כלכלי
• יחסים בינאישיים

חוסר איזון בין רגלי השולחן עלול לגרום לקריירה מתנדנדת, חוסר מימוש או מימוש חלקי בלבד של הכישרון האמנותי.
כך נוכל לראות לדוגמא, אמן או יוצר בעל עבודות נפלאות (רגל מקצועית חזקה), שאינן מוצגות ואינן ידועות לאיש, או אמן מפורסם שאינו מתפרנס מאמנותו. או אמן עם קשרים מצוינים, אך עבודות שאינן מספיק טובות.

לעומת זאת איזון בין רגלי השולחן יוצר מערכת המזינה את עצמה:
המקצועיות מאפשרת שיווק ומכירה (כלכלי)
השיווק מאפשר מכירה (עסקי-כלכלי) וכן יצירת קשרים והזדמנויות המחזקות את המקצועיות (נסיון, שיתופי פעולה, חניכה)
העסקי-כלכלי – מחזק את השיווק ואת היכולת להתפתח מקצועית (דוגמא – אורי גרשט יכול היה, לאחר מכירת העבודות הראשונות לממן פרויקטים גדולים יותר, מושקעים יותר, הדורשים משאבים)
היחסים הבינאשיים – משפיעים על השיווק, העסקי כלכלי (מכירות) והמקצועיות.

ניתן לאתר חוזקות וחולשות בכל אחת מרגלי השולחן ולחזק את החולשות לפי הצורך. (במייל הבא אשלח לכם רשימת מטרות ופעולות אפשריות לחיזוק כל אחת מהרגליים)

בתחתית השולחן תומכת ה"רצפה" או ה"שטיח" הנדרשים לפיתוח וחיזוק כל הרגליים, והם כוללים בין השאר: ניהול זמן, ניהול עצמי, סדר עדיפויות, קבלת החלטות, פניות רגשית ועוד.

הרגל המקצועית
חיזוק רגל זו מתבטאת בהרחבת הידע, המיומנויות והיכולות, המאפשרים לאמן לבטא את המהות הייחודית שלו בצורה מדויקת. חיזוק הרגל מאפשר יצירת אמנות איכותית, בניית סגנון ייחודי הניתן לזיהוי, יצירת כמות (אם יש צורך בכך לצורך ביטוי שלם ומלא), גיוון ועומק ביצירה, ואם יש צורך בכך – יצירה תוך עמידה בזמנים (לדוגמא, כאשר יש מחויבות לתערוכה, תחרות וכו').
בד"כ רגל זו מחוזקת ביותר במסגרות ללימוד אמנות, והאמן (בין אם למד אמנות ובין אם לאו) צריך למצוא דרכים להמשיך ולחזק את הרגל הזו עצמאית, לאפשר לעצמו מסגרת להתפתחות מקצועית: מרחב עבודה (מקום פיזי), זמן לעבודה, ציוד וחומרים, לימוד טכניקות וכלים, העשרת הידע, איסוף מקורות השראה, התנסות, אימון ועוד.

הרגל השיווקית / פרסומית
חיזוק רגל זו מתבטא בהבנה ומודעות למנגנוני וערוצי שיווק, ניצול נכון שלהם ומניעת טעויות העלולות לגרום נזק לתדמית האמן. אמן בתחילת דרכו נדרש פעמים רבות לבצע את פעולות השיווק בעצמו, גם אם מהר מאד הוא מצליח ובונה סביבו מנגנונים לשיווק ופרסום, הבנה שלו בתחומים אלה מאפשרת לו מימוש מלא יותר והוא ידע מה לבקש, כיצד לסייע ולתמוך בפעולות השיווק ולא פחות חשוב- כיצד לא להרוס.
זוהי רגל שאמנים רבים מרגישים בה חולשה ("אני לא יודע לשווק את עצמי") פתיחות ומודעות לתחום זה יכולה לעשות פלאים בקריירה של אמן. ולמעשה, אף אדם אינו יכול לשווק את עצמו טוב יותר ומדויק יותר מאשר האמן עצמו. בסופו של דבר , משרד יחסי ציבור יכול לארגן ראיון לעיתון, אך אינו יכול להתראיין עבור האמן. אמן יכול וצריך לקחת אחריות ולחפש את הדרך הנכונה לו לשווק את עצמו, וככל שיבין יותר בתחום, יוכל לבחור את האנשים הנכונים שיסייעו לו בכך, לחסוך כסף רב ולקבל את האפקט המשרת אותו ואת אמנותו בצורה הטובה ביותר.
תחום השיווק והפרסום הינו דינמי , מתפתח ומשתנה כל הזמן וגם הופך לזול וזמין יותר עם האינטרנט, המיילים, הרשתות החברתיות, אתרים ייעודיים רבים לאמנים (חלק גדול מהם בחינם) ועוד.

חשוב שאמן יתעניין ויתפתח בתחום השיווק וגם אם לא ידע או לא ירצה לבצע את הכל בעצמו, ידע מה הסטנדרט שעליו לעמוד בו , וישכור אנשים שיסייעו לו בתחומים בהם הוא חלש: החל מיכולת התבטאות בהירה בכתב (הצהרת אמן, קורות חיים, אתר אינטרנט) ובעל פה (ראיונות, שיח גלריה, פתיחות של תערוכות), מודעות לאזכור נכון ואפקטיבי בכל אירוע בו הוא משתתף, ייזום והענות לפרויקטים המאפשרים חשיפה לקהל רחב , נוכחות ושימוש נכון באינטרנט (רשתות חברתיות, רשימות תפוצה ועוד).

הרגל העסקית-כלכלית
חיזוק רגל זו מתבטאת בנכונות וביכולת של האמן לבחון את ההתנהלות שלו כעסק – הוצאות מול הכנסות, שאיפה להרוויח יותר כסף מאשר הוא מוציא ומודעות לגורמים המשפיעים על מכירות ורווחים.
פסיביות בתחום זה יכולה למשוך ניצול לרעה של האמן ע"י גורמים שונים: חוזים עם תנאים גרועים, אי עמידה בחוזים, ואפילו מעילה. כל אלה תורמים לתחושת תסכול, חוסר אמון ומרמור מצד האמן.
גם אמן העוסק באמנות שקשה למוכרה (לדוגמא: מיצבים, וידאו -ארט) , יכול להיתרם רבות מנקדות מבט עסקית – כלכלית, הוא יכול למצוא תמיכה מגופים התומכים באמנות, למצוא ספונסרים, או לאזן בין יצירת אמנות "מכירה" ו"לא מכירה".
לעתים הדגש יהיה על הכנסת כסף (תמחור נכון, גבייה, השגת מלגות ופרסים) ולעתים על חסכון בהוצאות: קניית חומרים , ציוד ושירותים זולים יותר או בתנאים טובים יותר, או פיזור נכון של ההוצאות לאורך השנה / שנים (תזרים מזומנים בשפה העסקית).

דוגמא לאמן יצירתי בתחום הכלכלי עסקי הוא דוד גרשטיין www.davidgerstein.com , המגייס מתורמים תקציב להצבת פסליו במוסדות להשכלה גבוהה (תוך ציון שם התורם למרגלות הפסל).

רגל היחסים הבינאישיים והקשרים
חיזוק רגל זו מתבטא בהבנת החשיבות של תקשורת ברורה, נכונה, אסרטיבית ועם זאת אדיבה ונדיבה, ובחשיבות של בנייה ושמירה על קשרים טובים לטווח ארוך עם עמיתים, בעלי סמכות וקהל, ככלי תומך לכל אחת מהרגליים והשולחן כולו.
זוהי רגל חשובה מאד, לאחרונה קראתי תשובתה של בעלת גלריה על השאלה מה הם השיקולים שלה בבחירת אמנים לייצוג, והיא הסבירה שמעבר לשיקולים המקצועיים, במקום חשוב נמצא הקשר האנושי : "אני עובדת רק עם אמנים שנעים לי לעבוד איתם". כיום יש פחות ופחות סבלנות לקפריזות של אמן.
בעולם המהיר וה"תכלסי" בו אנו חיים, ישנה חשיבות גדלה והולכת לתקשורת טובה וחיובית, זה פשוט חוסך זמן ואנרגיה.
השקעה במודעות ואימון בתחום היחסים הבינאישיים יכולה להקל על אמן ולתמוך בכל מטרה מקצועית, שיווקית או עסקית שהוא מעמיד לעצמו.
וכאן, בניגוד לתחומי השיווק והמכירות , אף אחד לא יכול לעשות את העבודה עבור האמן, וכל נזק שיעשה – יגבה מחיר. היכולת לבקש ולקבל ביקורת בנינוחות ללא שמירת טינה, היכולת להודות בטעות, לבקש סליחה, לעמוד בהבטחות, התייחסות מכבדת לכל אדם, אם הוא עמית, בעל סמכות או קהל, פרגון לעמיתים ובעלי סמכות והתעניינות כנה (לא – זו לא חנופה, ואין בכך משום הפחתת כבוד…), היכולת לקבל "לא" ולומר "לא" בנינוחות, היכולת להבהיר ציפיות מראש ולתאם ציפיות, תוך שאיפה למצב של WIN-WIN, נכונות לעזור, נדיבות, ויתור על "דעות קדומות" וטינות כלפי עמיתים, בעלי סמכות וקהל – כל אלה ועוד, הינם בעלי ערך רב ותרומה משמעותית לצמיחת הקריירה של האמן.

לסיכום:
כאשר אנו מוותרים על אמונות ומיתוסים מגבילים, אנו נפתחים לעולם חדש של אפשרויות ויכולים לצאת מקיפאון ופסיביות ולתקווה ואקטיביות.
ובעצם, כאנשים יצירתיים, תוכלו להביא את החשיבה האחרת, היצירתית, גם לתחומים שנראים לכם כיום מאיימים או משעממים ואז השמיים הם הגבול.

תוכלו לבחון את עצמכם ב- 3 מהרגליים באמצעות שאלונים המצויים באתר שלי: כאן >>

או כאן (שאלונים לאבחון עצמי לאמנים)>>

אני מאחלת לכם הצלחה במימוש כישרונכם המיוחד.
אתם מוזמנים לשתף אותי במייל talycoach@gmail.com  אם וכיצד ההרצאה עזרה לכם בכך ואלו שאלות עלו אצלכם בעקבות המפגש .

שלכם,

טלי נוי-מאיר
מאמנת קריירה ועסקים לאמנים, יוצרים ומעצבים.

אתם מוזמנים לעקוב אחר מאמרים ומידע באתר שלי www.coach-art.com
ובפייסבוק: http://www.facebook.com/taly.coachart

תודות:

לכנרת אביבי – מנהלת ואוצרת גלריה הוראס ריכטר ולצוות על האירוח הנפלא
לאמני התערוכה "טבע הדבר" אמציה ויזל ויפה וינר
לורדה כרמלי מסטודיו 20 – על השיתוף בסיפור האישי שלה
ליעל לוטן ולצוות לוטן תדמיות (קרן, וגיא) על ייזום האירוע
תודה לכל האמנים שהגיעו ולכל האמנים ששיתפו בידע, בדעות, בניסיון ובדילמות.

קטעים נבחרים מתוך ההרצאה בוידאו.תודה לאיתן ריקליס על צילום הסטילס והוידאו, שמוליק כהן-לוז על עריכת הוידאו.

© טלי נוי-מאיר – אימון קריירה ועסקים לאמנים ויוצרים

www.coach-art.com | www.coach-art.co.il

לאחרונה, התוודעתי לג'ון הרטמן John Hartmann,אמרגן ומפיק ותיק בעסקי המוסיקה בארה"ב (50 שנה בתחום),  אשר היה מעורב בפיתוח קריירות של אמנים רבים וטובים כמו: סוני ושר, ניל יאנג, ג'וני מיטשל, האיגלס, קרוסבי סטילס ונאש, ג'קסון בראון, להקת אמריקה ועוד…

בשנת 2008 הקים הרטמן מיזם אינטרנטי חדשני בשם The Holodigm, www.holodigmmusic.com , המהווה את הביטוי לחזון שלו והבנתו את עסקי המוסיקה החדשים, או כפי שהוא קורא להם: הרנסנס של עסקי המוסיקה , העידן שאחרי נפילת חברות התקליטים.
הרטמן אגב, אינו מדבר על קריסת ,תעשיית המוסיקה, אלא רק על קריסת תעשיית חברות התקליטים, שכן עסקי המוסיקה כוללים ענפים שלא נפגעו, הופעות, מכירת מוצרים מסחריים (merchandise) , מכירת זכויות שימוש במוסיקה לסרטים ופרסומות ותמלוגים על השמעת מוסיקה.
מטרת ה- Holodigm , להוות מקלט אמנותי ועסקי מקוון, למוסיקאים והאמרגנים שלהם. החלק הראשון של המיזם – האקדמיה, כבר פעיל, ובו עשרות הרצאות וידאו של ג'ון הרטמן עצמו והרצאות אורח, ההרצאות מסבירות בבהירות את עולם עסקי המוזיקה בעבר והיום ונותנות ידע, הבנה וכלים לכל מוזיקאי ואמרגן. חלק מההרצאות הינן לצפייה ללא תשלום וחלקן למנויים בלבד (בעלות חד פעמית של 49.99 דולר) לדוגמא: הרצאות המסבירות את התפקידים השונים בעסקי המוסיקה: האמן, הסוכן, האמרגן, המפיק, עורך הדין, איש יחסי הציבור ועוד. אמנם חלק מהתוכן רלוונטי יותר לעסקי המוסיקה בארה"ב, אך מידע רב מתאים למוסיקאים הפועלים בכל מקום בעולם, ומלבד זאת, יותר ויותר אמנים ישראליים מבינים שבעולם החדש, אין טעם להיצמד לשוק הישראלי המצומצם והיום יותר מתמיד יש באפשרותם לפנות לקהל הרחב של העולם כולו ולכן המידע על מבנה השוק בחו"ל רלוונטי ביותר.
כל ההרצאות מרתקות ומלמדות, אישית, אני ממליצה במיוחד על 3 הרצאות חשובות בנושא השימוש ברשת האינטרנט לשיווק והפצה של מוסיקה מוקלטת והופעות.

החלק השני במיזם הינו קהילה , שכרגע כוללת פורום ובלוג, באמצעותם ניתן להתעדכן המתרחש בעולם המוסיקה החדש, לשאול את הרטמן שאלות ולהחליף מידע עם מוסיקאים ואמרגנים.
בעתיד הקהילה תכיל גם מבצעים והנחות, פלטפורמה לרישות עסקי ועוד.
החלקים הנוספים במיזם הנמצאים בתהליך של גיוס כספים ופיתוח הם:
MEDIA – ערוצי שיווק והפצה
SongWorks – שרות אונליין לייעוץ והכוונה באומנות כתיבת והפקת שירים ע"י מומחים מהשורה הראשונה.
Coaches – שירותי אימון וייעוץ אונליין למוסיקאים.
פרטים נוספים בבלוג של ג'ון הרטמן

בימים אלה, אני נמצאת במגעים עם ג'ון הרטמן להביאו להרצות בארץ, המעוניינים מוזמנים להיות איתי בקשר אישי במייל: taly@coach-art.com

ולסיום:
בספרו האוטוביוגרפי ( Clapton: The Autobiography. 2007), מסיים אריק קלפטון (מגדולי הגיטריסטים, זמר, כותב ומלחין רוק ובלוז) בפסקה הנפלאה הבאה:

"סצינת המוסיקה, כפי שאני רואה אותה היום, היא מעט שונה משהיתה בנעורי. האחוזים הם בערך אותם אחוזים – 95 אחוז זבל 5 אחוז מוסיקה טהורה. עם זאת, שיטות השיווק וההפצה הינן באמצעו של שינוי ענקי, ובתום העשור הזה, אני חושב שזה לא סביר שחברות התקליטים הקיימות כיום יהיו עדיין בעסקי המוזיקה. עם הכבוד הגדול לכל המעורבים, זו לא תהיה אבידה גדולה. מוזיקה תמיד תמצא את דרכה אלינו, עם או בלי עסקים, פוליטיקה, דת או כל בולשיט אחר המקושר אליה. מוסיקה שורדת הכל, וכמו אלוהים, היא תמיד נוכחת. היא לא זקוקה לעזרה, ואינה סובלת ממעצורים. היא תמיד מצאה אותי, ובברכת ואישור האל, היא תמיד תמשיך."

(תרגום חופשי – טלי נוי-מאיר)

ואני מצטרפת ואומרת בשם ולמען יוצרי וצורכי המוסיקה – אמן! עכשיו זה בידינו.

נוסף באיחור:
גם בי"ס ברקלי מזהה את הפוטנציאל החדש ומציע קורסים אונליין בנושא תעשיית המוסיקה החדשה :

כאן יש ספר בחינם בנושא -

http://www.berkleemusic.com/welcome/music-business-handbook

ו כאן ראיונות וידאו בנושא

© כל הזכויות שמורות טלי נוי מאיר

אימון קריירה לאמנים, יוצרים ומעצבים
www.coach-art.co.il

קישור לכתבה בנושא עתיד תעשיית המוזיקה במיוזיק בלוג

אמני דבון שבאנגליה, מצאו דרך חכמה שכזו.
ראשית, הם התאגדו והקימו אתר אינטרנט משותף. התאגדות אמנים מאפשרת ליצור חשיפה גדולה יותר בתקציב קטן מאד לכל אמן.
אבל זה לא מספיק. היום לאמנים רבים בכל העולם יש אתרי אינטרנט והם מתחרים גם מול אתרי ענק של אמנות, גלריות, מוזיאונים, מכירות פומביות ועוד. פרסום באינטרנט (בגוגל) במילים תחרותיות הוא דבר יקר, אז איך בכל זאת מגיעים לקהל רחב? איך מגיעים אמני דבון אפילו לתודעה של הישראלים?

כנראה שמספיקות קצת מקוריות ומודעות למה אוהבים אנשים.
הם הקימו באתר גלריית תמונות ב"פלאש" – עם אפקט של תנועת מים במעבר עכבר על התמונה. (לא סיפור יקר במיוחד).
כמה מיילים לרשימות התפוצה של האמנים (יתרון נוסף להתאגדות) ושרשרת ההפצה האנושית (החינמית) החלה לפעול.
לא מזמן קיבלתי מייל (שכבר תורגם לעברית) עם לינק לגלריית התמונות http://www.artistsindevon.com/water/water_1.htm , מתובל במילה "מדהים", לחצתי על הלינק ומצאתי את עצמי משחקת עם העכבר מעל התמונות וכמובן שולחת את המייל לכמה חברים וגם כותבת בבלוג שלי על היוזמה הנחמדה.

וכך בלי ששילמו לי שקל (או לירה שטרלינג), הפכתי להיות אשת שיווק של אמני דבון, ואיתי אלפי אנשים בכל העולם מן הסתם.
אז כשאתם מתכננים את שיווק ופרסום האמנות שלכם חישבו:
עם מי אוכל לשתף פעולה ולהתאגד ?
מה אנשים אוהבים וכיצד אוכל לגרום להם להיות השגרירים שלי, ללא השקעת מאמץ מתמשך מצדי ?
היו מקוריים (אם כולם יקימו עכשיו גלריות עם אפקט תנועת המים – לאנשים ימאס ולא השגתם כלום)
ותהנו.

בהצלחה
טלי נוי מאיר
אימון קריירה לאמנים ויוצרים
www.coach-art.co.il

 שתי הכתבות פורסמו באותה שנה, הראשונה: "זהב שחור" (הלינק לא נצפה היטב באקספלורר, נסו בדפדפן אחר) התפרסה על פני 5 עמודים, והוא אפילו קיבל על שתיהן תשלום. זה הישג שהוא יכול לרשום לעצמו ולהיות גאה בו ולדעת תמיד שכל מה שהוא צריך זה לרצות ולפעול.

אמנים רבים שמגיעים אלי לאימון קריירה, סובלים מ"פנטזיית סינדרלה" ומחכים שאיזה מפיק, אמרגן, סוכן, אוצר, אמן מצליח או לפחות איזה מורה, יזהה את הפוטנציאל שלהם, "יגלה" אותם, יפנה אליהם (ואולי אפילו יפציר בהם), ישקיע בהם ויהפוך אותם לכוכבים. ועד אז – הם אינם יוזמים, ולפעמים אפילו מפסיקים ליצור.
האמנים אינם אשמים בתפיסה הזו, היא נבנית ומחוזקת יותר ויותר על ידי המדיה, שאוהבת לספר לנו סיפורי סינדרלה על אמנים מחור נידח ש"התגלו" והפכו כוכבים בן לילה.

ההמתנה הזו פעמים רבות משתקת ומתסכלת – הרי אמן ניזון מעשייה אמנותית, זהו צורך פנימי עמוק, וככל שעוצרים אותו ומחכים למשהו חיצוני שיתן "אישור", החיבור למקור היצירה נחלש, המיומנות והטכניקה מעלות חלודה, הערך והבטחון העצמי יורדים והחלום מחוויר ומיטשטש.

האמת היא שבסיפור, סינדרלה לא היתה פסיבית או המתינה לאישור או לנס, להיפך – היא פעלה במרץ: בלילות, בסוף ימים של עבודה קשה היא תפרה לעצמה שמלה לנשף, למרות שאמה החורגת ואחיותיה לא חשבו שהיא ראויה ללכת. החיות והפיה הטובה התגייסו לעזרתה, רק לאחר שעשתה מאמצים בעצמה, ומשום שראו עד כמה היא משתוקקת ללכת לנשף.

אם אמן נכנס לתרדמת בגלל ההמתנה ל"גילוי", אין סיכוי שמישהו אחר יראה בתוכו את הניצוץ של הכשרון וההצלחה, אך אם בעלי השפעה בתחום האמנות, יראו אמן פעיל, ללא תנאי, מתקדם ומתפתח ללא פשרות, ללא פינוק – הם ידעו שיש באמן את מה שנדרש כדי להצליח וירגישו שכדאי להשקיע.

ממש בעת כתיבת שורות אלה, הגיע לאוזניי סיפור רלוונטי, על מוזיקאי צעיר, מפיק מוסיקלי ומעבד, יואב (יויה) אסיף, אשר הקים לאחרונה בתל אביב את אולפני יויה-מיוזיקֻ -Yoya-Music . יואב הפיק מוסיקלית מחדש את "שיר כלולות" הקלאסי של יזהר כהן בעיבוד רענן וחדיש, המשלב כלים אלקטרוניים וכלי מיתר. משסיים, שלח על דעת עצמו את העיבוד ליזהר כהן. יזהר, אשר התלהב מאוד ממה שמע, החליט להקליט שירה באולפן של יואב ולהוציא את השיר כסינגל לתחנות הרדיו. השניים אף הופיעו יחד באולפן השקוף של ערוץ 24, עם הביצוע המחודש, וממשיכים לעבוד על סינגל נוסף. יואב יזם ופעל ללא תנאי – והצליח.

אני ממליצה לכם ובמיוחד לאמנים וליוצרים, ליזום וליצור ללא תנאי. למצוא לעצמכם פרוייקטים, לעבוד כאילו כבר יש לכם משקיע – אתם המשקיע הגדול והראשון של עצמכם.
הציגו את העשייה שלכם, דברו עליה, בנו קשרים ושיתופי פעולה עם עמיתים, מורים ואנשים בעלי השפעה בעסקי האמנות.
אל תחששו ליזום, לפנות, להציע. מקסימום יגידו לכם "לא" ועל כך כבר כתבתי במאמר על המפתח להצלחה במילה אחת.

שתהיה לכם יוזמה ברוכה.

מוזמנים להגיב ולשתף ביוזמות והצלחות שלכם.

© כל הזכויות שמורות לטלי ברדוש נוי-מאיר. אין להעתיק או לפרסם ללא אישור בכתב מהמחברת

כמובן שאין לשאלה הזו תשובה אחת, ובכל זאת, מצאתי מכנה משותף חזק מאד בין אמנים שהצלחתם אינה מוטלת בספק.
תכונה אחת, מילה אחת, שחוזרת שוב ושוב אצל אמנים בכל התחומים.
Tenacity – זו המילה.
ההגדרה באנגלית של tenacity היא:
The quality of holding or tending to hold persistently to something, such as a point of view, or an objective

ובתרגום חופשי: היכולת להחזיק או לנסות להחזיק בעקשנות ובהתמדה במשהו, כגון דעה או מטרה.

הופתעתי לגלות שאין מילה אחת בעברית, המתארת במדויק את התכונה הזו.
זוהי תכונה המשלבת עקשנות, נחישות, התמדה, האחזות במשהו בלי לוותר וחוסר מוכנות לשמוע "לא".

*

בספר on the record , של המפיק גיא עוזרי, (שותפה של מדונה לחברת התקליטים שלה ובעל סוכנות אמרגנות גדולה בארה"ב), משתפים יותר מ- 150 האנשים המצליחים ביותר בתעשיית המוסיקה, בסוד ההצלחה שלהם.
גיליתי שבתשובות על שתי השאלות "מהן התכונות שבזכותן הגעת להצלחה שלך" ו"מה אתה ממליץ למוזיקאי בתחילת הדרך", המילה tenacity, חזרה שוב ושוב באופן בולט.
לארס אולריך, המתופף ואחד המקימים והיוצרים של להקת מטליקה אומר: " אני חושב ש- tenacity היא המפתח למקום בו אני נמצא היום. המילה "לא" – לא באמת קיימת, כאשר אני רוצה להשיג משהו. זה לא משנה אם אני אחד ממאה, אם אני יודע שמשהו נכון עבורי או עבור הלהקה שלי, המילה "לא", פשוט לא קיימת. אני אדאג לכך שהדברים הטובים ביותר והנכונים ביותר יקרו. אני חושב שיש לי כוח רצון יוצא מן הכלל. אני יכול לדחוף קצת יותר מאשר רוב האנשים…"

אלטון ג'ון אמר: "אם דוחים אותך פעם אחת – תמשיך הלאה"

כריסטינה אגילרה משתפת: "תמיד ידעתי מה רציתי לעשות עם החיים שלי. אף פעם לא נתתי לשום דבר ולאף אחד לעמוד בדרך של החלום שלי".

*

באחת התוכניות "הסטודיו למשחק" של ג'יימס ליפטון, בה התארחה השחקנית, זוכת האוסקר האלי ברי, נדהמתי לשמוע אותה מספרת כיצד נאבקה ועדיין נאבקת על תפקידים בסרטים, אפילו לאחר זכייתה באוסקר.
כשחקנית אפרו-אמריקנית, וכבעלת תווית של מלכת יופי לשעבר, היא צריכה לגייס כמות אינסופית של התמדה, עקשנות, "חוצפה", ובעיקר חוסר מוכנות לשמוע "לא", ולא משנה לאיזה הישגים הגיעה ועד כמה כבר הוכיחה את עצמה.

 *

בתחומי אמנות מסויימים ישנו סוג נוסף של tenacity , מעבר ליכולת הנפשית, וזו יכולת ה- tenacity של הגוף.
נגנים, שחקנים, רקדנים וכל מי שעובד עם הגוף, יודע שלעתים יש להמשיך מעבר לנקודת אי הנוחות והכאב, בכדי להגיע לתוצאות.

הקולנוען פיטר ג'קסון אמר: "כאב הוא זמני. סרט הוא לעולמים".
בהשראת המשפט הזה אמר ליאונרדו דה קפריו "לא משנה מה אתה עובר בחייך האישיים, אתה צריך לתעל זאת אל מה שאתה עושה בקולנוע. אם אתה לא עושה את מה שאתה צריך לעשות, לעולם לא תהיה לך ההזדמנות לצרוב זאת למודעות העולם לתמיד".

נדמה לנו שעמידות כזו אינה אנושית, מחייבת אטימות או נוקשות, אך כנראה שההיפך הוא הנכון: אותם אמנים שממשיכים הלאה לאחר עשרות דחיות, מעבר לרגע הכאב, מצליחים להתחבר לרגשות שלהם בעוצמה ולרגש את כולנו, כאשר סוף סוף מגיעה ההזדמנות עבורה עבדו.

*

אני מאמינה ש- tenacity , כמו תכונות אנושיות אחרות הנדרשות ליצירת הצלחה, אינה מולדת, אלא נרכשת.

כיצד?

יש לכך תשובות רבות ולכל אחת שווה להקדיש פוסט משלה. ובכל זאת בקצרה:
גיוס חשיבה חיובית, אמונה בעצמך, שימוש בהגיון, הבנה שכל "לא" מקדם אותך ל"כן", מוכנות לקחת סיכון ולהתמודד עם אכזבות וכשלון, גיוס סבלנות, בניית מחוייבות לייעוד שלך, לעצמך ולמה שאת/ה אוהב/ת, מה שחשוב לך ומה שאת/ה רוצה להעניק לאחרים.

ומחשבה אחרונה… אולי הגיע הזמן שהאקדמיה ללשון תיצור לנו מילה בעברית, עבור התכונה שהיא כל-כך חיונית להצלחה? הרי למילים יש כוח.

© כל הזכויות שמורות לטלי ברדוש נוי-מאיר. אין להעתיק או לפרסם ללא אישור בכתב מהמחברת

קישורים

http://playwrights.suite101.com/article.cfm/an_actors_tenacity
http://theinneractor.com/ellen-pompeo-strength-and-tenacity-from-a-challenging-early-life/

אין טעם לחכות ל: סוכן / אמרגן / מפיק / אוצר / מנהל אישי, שיגלה אתכם כדי להתחיל ליצור את מה שאתם חולמים עליו – תתחילו ליצור עכשיו , בלי תנאים, ללא עיכובים ותירוצים. אחרת, כאשר תגיע ההזדמנות שלכם – לא יהיה לכם מה להראות, להשמיע, להציג.

איך יוצרים כמות?
מתייחסים ליצירה כאל משחק מהנה.
מציבים מסגרת זמן ויעדים.
מורידים ציפיות ושיפוט.
יוצאים למסע של חקר הלא נודע. (מכירים את המשפט – מה שידוע לי מגביל את מה שאפשרי עבורי ?)

לדוגמא:
ציירים - בחרו נושא, טכניקה חדשה, חומר, צבע או סגנון – וציירו מהם בסדרות, 6-10 תמונות לפחות. הגדירו יעדים: ציור בשבוע / בחודש (עפ"י הגודל והסגנון).

מלחינים - הגדירו יעד: כתיבת שיר בשבוע / בשבועיים, התיחסו לכתיבה כאל תרגיל (כך עשה באך ועוד רבים גדולים אחרים) המציאו תרגילים: כתיבה במקצב מסוים, בסולם מסוים, בסגנון שעוד לא ניסיתם, בהשפעת אמן מסויים, עם מילים, בלי מילים, עם כלי נגינה או בלעדיו.

כותבים , משוררים , תסריטאים – נסו לבחור נושא , סיטואציה, סגנון כתיבה, רגש, תיאור של אחד מחמשת החושים (שמיעתי, ויזואלי, תחושתי, ריח, טעם) התנהגות, סגנון שפה, דמות, מסר, קהל יעד – והתאמנו בכתיבה בדגש על האלמנט שבחרתם.

מבצעים: זמרים / נגנים / שחקנים – בחרו אמן מבצע מוערך ומצליח (גם אם הוא לא בדיוק הסגנון שלכם) וחיקרו אותו: באמצעות צפייה, האזנה, חיקוי. בחרו ז'אנר או סגנון – ונסו להבין מה מאפיין אותו, נסו לבצע בהשפעת הז'אנר שבחרתם.

אם למדתם אמנות או יצירה : אתם יכולים לחזור למחברות הישנות ולבצע שוב תרגילים שעשיתם או תרגילים שהתחמקתם מהם בתקופת הלימודים.

רוצים לשאול אותי שאלה ?
יש לכם רעיונות נוספים ורוצים לשתף?
השאירו כאן תגובה.

© כל הזכויות שמורות לטלי ברדוש נוי-מאיר. אין להעתיק או לפרסם ללא אישור בכתב מהמחברת