רסיסים

לבקשתו הדחופה של רעי דישון, אמן סודי, התגייסתי בשמחה, לארח את עבודתה של המעצבת בחומר, יונינה פדני, "סוס מוסטנג", שתוצג ותוצע למכירה (כתרומה) בתערוכת אמנות למען הוועד למלחמה באיידס – imagination 2010

שימו לבהתערוכה תפתח לקהל הרחב ביום שבת ה-6.2.2010 בין השעות 19:00-23:00 בבניין ההנהלה של בנק הפועלים, רח' יהודה הלוי 63, תל-אביב (קישור למפת הגעה)
זהו הקישור לדף האירוע וההזמנה בפייסבוק

בשיחתי עם יונינה פדני, מעצבת בחומר, לקראת פרסום הפוסט הזה, גיליתי שוב, עד כמה אין מקריות בחיים, "במקרה" חיברו אותי לאמנית תושבת הרצליה, העיר בה אני מתגוררת מזה 12 שנים, "במקרה" האהבה הגדולה שלה היא ליצירת סוסים בחמר, והרי סוס הוא בעל החיים האהוב עלי ביותר. מגיל צעיר רכבתי על סוסים (באוסטרליה) , ובנעורי אף הדרכתי רכיבה , עסקתי בטיפול ואילוף סוסים (בכפר כורזים שבגליל). "במקרה" היא שואבת השראה ממשפט האהוב עלי ביותר, מפיו של מיכלאנג'לו. להמשך קריאה »

לאחרונה, בעת ליווי אמנים ויוצרים בתהליכי מכירת יצירתם, נתקלתי במקרים שהזכירו לי מונח מתחום המכירות: "ביסוס המכירה".התוודעתי למונח זה בהרצאת מכירות בה השתתפתי והבנתי שהוא רלוונטי מאד גם לאמנים ויוצרים המוכרים את יצירתם.
הטענה של מומחים בתחום המכירות היא, שתהליך המכירה אינו מסתיים בהזמנת המוצר, או אפילו בהעברת התשלום עבור המוצר. להמשך קריאה »

אמנים רבים , ציירים, פסלים, צלמים, בכל העולם מחפשים דרכי חשיפה, להגיע לקהל היעד, להציג ולמכור את האמנות שלהם בארצם ובעולם.
כמובן שהחוכמה בשיווק ופרסום היא להוציא כמה שפחות מאמץ / זמן / כסף ולהגיע לחשיפה הגדולה ביותר.

אמני דבון שבאנגליה, מצאו דרך חכמה שכזו. להמשך קריאה »

לעתים במהלך תהליך אימון אישי, משימה שנועדה לפתור נושא אישי מאד, הופכת להיות בעלת ערך רחב יותר, אפילו אוניברסלי, ממש כמו באמנות.

באישורה של לקוחה נפלאה שלי (שמה שמור אצלי) אני מציגה כאן דוגמא למקרה כזה.
המשימה היתה: לכתוב מכתב להוריו של הילד / הילדה החולמני/ת, שמשדרים לו/לה דאגה וחשש לעתידו/ה ואינם מבינים כי הייחוד שלו – הוא הוא מקור העוצמה שלו (מה שעלול לשתק אותו, גם שנים אחר-כך).
פעמים רבות אני פוגשת את אותם ילדים חולמניים, יצירתיים, אשר נושאים על גבם ובתאי גופם את הדאגה והפחד העמוקים של הוריהם. אני מוצאת את המכתב הזה עוצמתי ומאפשר שחרור מהעול הכבד הזה, חופש לכל מבוגר שהיה פעם ילד חולמני להתחבר למי שהוא באמת ולא פחות חשוב – לסלוח להורים, שבאמת עשו הכי טוב שיכלו. להמשך קריאה »

בחג הסוכות נפטר אבי האהוב, עקב סיבוך במהלך ניתוח לב.
הקשר ביני לבין אבי היה חזק ומיוחד מאד. הרופאים שידרו אופטימיות ולא התכוננו כלל לאפשרות של אבדן חיים.
3 ימים לאחר סיום השבעה, חזרתי לאמן. היום שאל אותי לקוח: "האם את בסדר? את יכולה לאמן? זו בטח תקופה קשה עבורך."
ותשובתי לו ולעצמי היא: מעבר לכך שאין כמו עבודה ובמיוחד אם יש בה תרומה לאחרים, בכדי לסייע בהתמודדות עם אבדן, דבר אחד אני יכולה לומר בנקודה בה אני נמצאת:
קל יותר להפרד מאדם אשר מימש את הפוטנציאל שלו וחי חיים מלאי עשייה, מאשר להפרד מאדם שלא מיצה את יכולותיו בחייו. אבי היה מהסוג הראשון – אדם שעשה כל כך הרבה, תרם כל-כך הרבה ומימש כל כך הרבה מיכולותיו (ויש להוסיף – בצנעה יוצאת דופן), להמשך קריאה »

לאחרונה נתקלתי באינטרנט בטקסט שמאד אהבתי:
Art is not supposed to have answers – o that's for the fools…
Art just asks the right questions and leaves it up to you…
And the Christians and the Muslims and the Jews disagree…
but we can all go down and be swayed by the sea…
A beautiful song is about longing redemption and grace…
A good story is about the hero somehow finding the way…
Beyond our differences, and towards the one love, and the universal truths…
And art just asks the right questions and leaves it to you…

(חיפשתי לגלות מיהו הכותב של הטקסט הנפלא הזה, ופשוט לא מצאתי, אז אם מישהו יודע – אנא עדכנו אותי).

אמנים מנוסים, לומדים לעמוד בפני הרצון העז של הקהל, ( והעיתונאים והמבקרים) לספק את הסקרנות ולקבל תשובה חד משמעית לגבי משמעות היצירה שלהם. הם לומדים שאם יצרו משהו מתוך המקור הטהור, המשמעות עבורם, היא רק אחת מאלפי משמעויות אפשריות. להמשך קריאה »

בשבועיים האחרונים, החלטתי לשחרר את המחוייבות שלי לעצמי (ולכם) לפרסם מאמר חדש אחד לפחות כל שבוע. אמנם האילוצים והמגבלות היו חיצוניים לכאורה (הילד בחופש, חם, יש פחות זמן וכוח…) אבל למעשה, זו היתה החלטה מודעת לנצל את ההזדמנות ולקחת פסק זמן או זמן טעינה.

השבוע קראתי מאמר נחמד על יצירתיות ובו צוינה רשימה נבחרת של טיפים לשיפור היצירתיות. להמשך קריאה »

 במסגרת פינת אמן – המקום  בו אני נותנת במה לאמנים לבטא משהו אישי, חווייתי, אני שמחה לארח את שירה מזור.

מאת שירה מזור : מאיירת, צורפת, מעצבת בובות

לאחרונה ראיתי סרטון באינטרנט, באתר מקסים שנקרא www.ted.com  זה אתר שמאגד מיני הרצאות של כל מיני אנשים שנורא מוצלחים בתחומם. בהרצאות הם משתפים מהחוכמה שהביאה אותם לאן שהם, מדרכי החשיבה שהביאה אותם לאן שהם, מאוד ממליצה. ההרצאה הספציפית היתה של Elizabeth Gilbert מחברת הספר Eat, Pray, Love  שמאוד מאוד הצליח. היא מספרת על דרכי ההתמודדות שלה עם ההצלחה, ועם הדבר המוזר הזה שנקרא יצירתיות. הדבר החמקמק הזה, שלעיתים הוא מגיע ומאיר לנו את החיים. מאז ההרצאה הזו אני חושבת על זה הרבה, שהדבר הזה, היצירה, היא לא שלי אלא אני סוג של כלי בידי היצירה ודרכי היא מתממשת. להמשך קריאה »

מאת אליסון ב. סטנפילד –  Alyson B. Stanfield
עיבוד ותרגום לעברית: טלי ברדוש נוי-מאיר

האם מדי פעם אתם מוצאים את עצמכם מחפשים יותר מידע ממה שאת באמת צריכים?
האם אתם תופסים את עצמכם קוראים וקוראים (ומקליקים ומקליקים) אבל לא פועלים?
האם אתם מחפשים את תרופת הפלא – הדבר האחד הזה (כאילו שהיה איזה דבר אחד) שיניע את הקריירה האמנותית שלכם במהירות גדולה משיכולתם לדמיין?

להמשך קריאה »

מדי פעם מגיע (או מגיעה) אלי אמן/ית או יוצר/ת שהגדירו לעצמם: "אני נותן לאמנות שלי הזדמנות עד סוף השנה, אם זה לא יצליח – אני אדע שזה לא זה , אעזוב את זה ואמצא מקצוע אחר".

מנסיון, אני יכולה לומר  – שפעמים רבות ההחלטה הזו יכולה להיות גורם מכשיל ולא מקדם.
יצירה ואמנות הן דרך חיים וריצה למרחקים ארוכים.

אני בהחלט מבינה את הלוגיקה העומדת מאחורי הצהרה כזו. אנשים חושבים שהגדרת טווח זמן קצר, ילחיץ אותם, הפחד לאבד ולוותר על משהו שחשוב להם ידחף אותם קדימה – וכך יצליחו.

הבעיה היא, שברוב המקרים, לא רק שזה לא עובד – התוצאה היא הפוכה. להמשך קריאה »

« פוסטים ישנים יותר - פוסטים חדשים יותר »